הִתְאַהֵב

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא התאהב
שורש וגזרה א־ה־ב, גזרת נפ"א
בניין הִתְפַּעֵל
  1. חש חיבה וקרבה יתרה וגדולה כלפי אדם אחר.
  2. [עממי] נמשך באופן חזק לדבר מה.

גיזרון

עריכה
  • השורש א־ה־ב אינו מופיע במקרא בבניין זה. בתלמוד נכתב: ”אביי אמר: כדתניא: 'וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ' (דברים ו ה) - שיהא שם שמים מתאהב על ידך“ (בבלי, מסכת יומאדף פו, עמוד א), ושם במשמעות "נאהב".

תרגום

עריכה


ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: אהבה
  ציטוטים בוויקיציטוט: אהבה
  טקסט בוויקיטקסט: ביאור:אהבה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אהבה


השורש אהב
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית קרבה רגשית עמוקה
גזרה גזרת נפ"א
הופיע לראשונה בלשון המקרא

השורש א-ה-ב הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים

עריכה
א־ה־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָהַב אוֹהֵב, אָהוּב יֹאהַב או יֶאֱהַב אֱהֹב או אֱהַב לֶאֱהֹב
נִפְעַל נֶאֱהַב נֶאֱהָב יֵאָהֵב הֵאָהֵב לְהֵאָהֵב
הִפְעִיל הֶאֱהִיב מַאֲהִיב יַאֲהִיב הַאֲהֵב לְהַאֲהִיב
הֻפְעַל הָאֳהַב מָאֳהָב יָאֳהַב -אין- -אין-
פִּעֵל אִהֵב מְאַהֵב יְאַהֵב אַהֵב לְאַהֵב
פֻּעַל אֹהַב מְאֹהָב יְאֹהַב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַהֵב מִתְאַהֵב יִתְאַהֵב הִתְאַהֵב לְהִתְאַהֵב

הערות

עריכה
  • בזמן עתיד של בניין קל השורש א-ה-ב ניטה או לפי גזרת נפ"א או לפי גזרת השלמים (במקרא רווח יותר לפי השלמים), דהיינו; יֹאהַב או יֶאֱהַב.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
  • צורת ההפסק של בניין קל בזמן ההווה; אָהֵב.