מְאַהֵב עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מאהב
הגייה* me'ahev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ה־ב
דרך תצורה משקל מְקַטֵּל
נטיות נ׳ מְאַהֶבֶת; ר׳ מְאַהֲבִים, מְאַהֲבֵי־; נ"ר מְאַהֲבוֹת
  1. מי שמקיימים עמו קשר זוגי המבוסס על אהבה, עפ"ר כזה שהחברה הכללית לא רואה בעין יפה.
    • ”וַתִּזֶן אָהֳלָה תַּחְתָּי וַתַּעְגַּב עַל־מְאַהֲבֶיהָ אֶל־אַשּׁוּר קְרוֹבִים.“ (יחזקאל כג, פסוק ה)
    • ”וְרִדְּפָה אֶת־מְאַהֲבֶיהָ וְלֹא־תַשִּׁיג אֹתָם, וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא; וְאָמְרָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל־אִישִׁי הָרִאשׁוֹן, כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה.“ (הושע ב, פסוק ט)
    • ”קָרָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי, כֹּהֲנַי וּזְקֵנַי בָּעִיר גָּוָעוּ; כִּי־בִקְשׁוּ אֹכֶל לָמוֹ, וְיָשִׁיבוּ אֶת־נַפְשָׁם.“ (איכה א, פסוק יט)

גיזרון עריכה

  • לשון המקרא

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: מאהב
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מאהב


השורש אהב
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית קרבה רגשית עמוקה
גזרה גזרת נפ"א
הופיע לראשונה בלשון המקרא

השורש א-ה-ב הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים עריכה

א־ה־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָהַב אוֹהֵב, אָהוּב יֹאהַב או יֶאֱהַב אֱהֹב או אֱהַב לֶאֱהֹב
נִפְעַל נֶאֱהַב נֶאֱהָב יֵאָהֵב הֵאָהֵב לְהֵאָהֵב
הִפְעִיל הֶאֱהִיב מַאֲהִיב יַאֲהִיב הַאֲהֵב לְהַאֲהִיב
הֻפְעַל הָאֳהַב מָאֳהָב יָאֳהַב -אין- -אין-
פִּעֵל אִהֵב מְאַהֵב יְאַהֵב אַהֵב לְאַהֵב
פֻּעַל אֹהַב מְאֹהָב יְאֹהַב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַהֵב מִתְאַהֵב יִתְאַהֵב הִתְאַהֵב לְהִתְאַהֵב

הערות עריכה

  • בזמן עתיד של בניין קל השורש א-ה-ב ניטה או לפי גזרת נפ"א או לפי גזרת השלמים (במקרא רווח יותר לפי השלמים), דהיינו; יֹאהַב או יֶאֱהַב.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
  • צורת ההפסק של בניין קל בזמן ההווה; אָהֵב.

מְאֹהָב עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מאוהב
הגייה* me'ohav
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש א־ה־ב
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות נ׳ מְאֹהֶבֶת; ר׳ מְאֹהָבִים; נ"ר מְאֹהָבוֹת
  1. חש ברגשות אהבה עזים.
    • "אל תחשבי שאני בך מאוהב / סתם כאב עובר לי / אל תספרי עלי לאף אחד / זה עוד יחלוף לי" (אל תשכחי אותנו, מאת מיסטר הרי)
    • "מאוהב בך עד מעל הראש / כמו ילדון קטן / רק תבטיחי לי שאם אומר / את לא תצחקי עלי" (כנראה שלא אומר, מאת שלומי שבן)

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

  • הוסיפו לכאן קישורים למונחים קרובים בוויקימילון.


השורש אהב
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית קרבה רגשית עמוקה
גזרה גזרת נפ"א
הופיע לראשונה בלשון המקרא

השורש א-ה-ב הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים עריכה

א־ה־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָהַב אוֹהֵב, אָהוּב יֹאהַב או יֶאֱהַב אֱהֹב או אֱהַב לֶאֱהֹב
נִפְעַל נֶאֱהַב נֶאֱהָב יֵאָהֵב הֵאָהֵב לְהֵאָהֵב
הִפְעִיל הֶאֱהִיב מַאֲהִיב יַאֲהִיב הַאֲהֵב לְהַאֲהִיב
הֻפְעַל הָאֳהַב מָאֳהָב יָאֳהַב -אין- -אין-
פִּעֵל אִהֵב מְאַהֵב יְאַהֵב אַהֵב לְאַהֵב
פֻּעַל אֹהַב מְאֹהָב יְאֹהַב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַהֵב מִתְאַהֵב יִתְאַהֵב הִתְאַהֵב לְהִתְאַהֵב

הערות עריכה

  • בזמן עתיד של בניין קל השורש א-ה-ב ניטה או לפי גזרת נפ"א או לפי גזרת השלמים (במקרא רווח יותר לפי השלמים), דהיינו; יֹאהַב או יֶאֱהַב.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[2]
  • צורת ההפסק של בניין קל בזמן ההווה; אָהֵב.