ניתוח דקדוקי לשורש |
משמעות עיקרית | קרבה רגשית עמוקה |
גזרה | גזרת נפ"א |
הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
השורש א-ה-ב הוא שורש מגזרת נפ"א.
א־ה־ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
אָהַב |
אוֹהֵב, אָהוּב |
יֹאהַב או יֶאֱהַב |
אֱהֹב או אֱהַב |
לֶאֱהֹב |
נִפְעַל |
נֶאֱהַב |
נֶאֱהָב |
יֵאָהֵב |
הֵאָהֵב |
לְהֵאָהֵב |
הִפְעִיל |
הֶאֱהִיב |
מַאֲהִיב |
יַאֲהִיב |
הַאֲהֵב |
לְהַאֲהִיב |
הֻפְעַל |
הָאֳהַב |
מָאֳהָב |
יָאֳהַב |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
אִהֵב |
מְאַהֵב |
יְאַהֵב |
אַהֵב |
לְאַהֵב |
פֻּעַל |
אֹהַב |
מְאֹהָב |
יְאֹהַב |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְאַהֵב |
מִתְאַהֵב |
יִתְאַהֵב |
הִתְאַהֵב |
לְהִתְאַהֵב |
- בזמן עתיד של בניין קל השורש א-ה-ב ניטה או לפי גזרת נפ"א או לפי גזרת השלמים (במקרא רווח יותר לפי השלמים), דהיינו; יֹאהַב או יֶאֱהַב.
- בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)
- צורת ההפסק של בניין קל בזמן ההווה; אָהֵב.
|