ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
רחימו
|
הגייה* |
rehimu
|
חלק דיבר |
תואר־הפועל
|
מין |
|
שורש |
ר־ח־ם
|
דרך תצורה |
שאילה מארמית
|
נטיות |
|
- [ארמית, מליצה] אהבה, חמלה.
- "וְנָשְׁקוּ צַמָּרוֹת זוֹ לְזוֹ בְּאִוְשָׁה וּבִרְחִימוּ. וְסָלְחוּ אָב וָאֵם וְיָדִיד וְאִשָּׁה וְהִשְׁלִימוּ", מתוך "ולילה אחר" לאברהם שלונסקי
- מארמית: במשמעות "אהבה". המילה "רְחִימוּת" בהשמטת הת"ו [1]
- גם השורשים המקבילים (רחם בעברית, رحم בערבית) משמשים לעתים בהוראת אהבה. כך למשל מפרשים רש"י ומצודת ציון את הפסוק ”וַיֹּאמַר אֶרְחָמְךָ יְהוָה חִזְקִי“ (תהלים יח, פסוק ב)
- ר-ח-ם, rḥm מופיע בספרות הארמית-יהודית . בתעודות שנמצאו במערת האיגרות, השייכות לבבתא, מופיע כפועל בצורת רְחֵים , רְחִימוּ ,במשמעות "אוהב-מרחם". צטוט: "...נבטי מרחם אם במחוז עין עגלֲיים ..." - nb-Tw rxm mh bmxwz gltyn..." .
↑ "רגע של עברית", רות אלמגור-רמון, ירושלים תשס"א, עמ' 183