מקור הפועל בתנ"ך. במשמעותו הראשונה של הפועל, מופיע השורש בר"ה במקרא תמיד בהקשר ללחם. המשמעות השנייה קרובה אל השורש בר"ר. קרוב לבר בהוראת 'מזון'.
1: את הפסוק ”בָרָה אִתָּם לָחֶם“ (שמואל ב׳ יב, פסוק יז), ת.יונתן מתרגם כך - "אֲכַל עִמְהוֹן לַחמָא".
1: במחברות עמנואל (הרומי) השיכות מבחינה סיגנונית לרובד לשון ימי הביניים מופיעות תיבות בָּרה, בָּרות, בהוראת דבר מאכל. צטוט - "וחלף צפורים לנו עשויים,אזי נהיה לתולעת לברה", פירוש זה נתקבל בקרב חכמי ימי הביניים בהסתמכם על הפסוק מספר איכה [2].
מצרית קדומה: בֹּוא-אֹור bw wr בהוראת לחם [3][4] ומכאן כנראה נגזר הפועל ברה brḥ בהוראת לְהַאֲכִיל .
לקמן הירוגליף b-wr-r ומימין אידאוגרמת "ככר לחם מוארכת":
עברית חדשה "מלאו אסמינו בר - ויקבינו יין שיכר" - בשירם של מקהלת הגבעתרון, תיבת "ברה" , מאבדת את ה-ה', והופכת מפועל לשם - "בר" (תיבת בר משמשת בהוראת מזון,תבואה).
↑הדוקטור אבשלום קור, מסביר בתכניתו "הגיע זמן לשון" על המילה המקראית "בָּרוּת" כחלופה שהצמידה האקדמיה ללשון העברית למילה הלועזית "דיאטה" (ראו כאן). במקרא המילה מופיעה בהקשר של אכילה ושתייה מועטת של חומץ (המדכאת תיאבון), משמעה קרוב למשמעה של המילה "צימאון": ”וַיִּתְּנוּ בְּבָרוּתִי רֹאשׁ וְלִצְמָאִי יַשְׁקוּנִי חֹמֶץ“ (תהילים סט, פסוק כב). יש לראות בפועל "ברה" פועל שממנו נגזרת המילה הזו. אם נתייחס למשמעות המופיעה בתהילים נבין שהמשמעות היא פחות אכילה גסה אלא אכילה מועטת, שכמותה פחותה.
