רעב

רָעָב

תחושה של צורך במזון, רצון עז לאכול דבר מה.
- זכותו של כל אדם שלא לדעת רעב.
מחסור במצרכי מזון.
- "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי־כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ" (בראשית י"ב י)
בהשאלה: רצון עז לדבר חיוני כלשהו.
- ניכר בו רעב למגע ולחום של אהבה.
- "אמר רבי יוחנן אבר קטן יש לו לאדם מרעיבו שבע משביעו רעב" (סוכה נב ב)
- "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם אֲדֹנָי ה' וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ – לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם, וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם, כִּי אִם־לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'" (עמוס ח יא)

ערך בוויקיפדיה: רעב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רעב
הגייה^*	raev
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ר־ע־ב
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	ר׳ רְעֵבִים; נ׳ רְעֵבָה, נ"ר רְעֵבוֹת

חש רָעָב. רוצה לאכול דבר מה, למלא את קיבתו.
- "אִם רָעֵב שׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם" (משלי כה כא)
חש צורך עז לדבר חיוני כלשהו.