"ארבע מאות מיליון מזי רעב / ואני, מי אני? מה אני? / יושב על צלחת אבטיחים / על שפת הים, משקפיים כהים" (מיליארד סינים, מאת ז'ק לנדסמן, בתרגום יהונתן גפן)
רש"י: מן מזיא (שֵׂיעָר בארמית), מרוב רזונו מגדל שיער רב.
רשב"ם: רזה ומצומק, קרוב לפועל הארמי "התמזמז" בהוראת: התמוסס, התמעך. וכן פירש רש"ר הירש: "'מזי' נגזר משורש מ־ז־ה הקרוב למ־ס־ה: להיות נמס, לכלות, וקרוב גם למ־צ־ה - למצוץ. 'מְזֵה' מורה על כלות לחות הגוף ברעב".
ראב"ע, רד"ק: שרופי רעב; פניהם שחורים מן הרעב. לשון ארמית ”לְמֵזֵא לְאַתּוּנָא חַד שִׁבְעָה עַל דִּי חֲזֵה לְמֵזְיֵהּ“ (דניאל ג, פסוק יט) צווה להסיק את הכבשן פי שבע מהרגיל להסיקו.