מְזֵה־רָעָב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מזה רעב
הגייה* m'ze raav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה ביטוי
נטיות
  1. סובל מרעב קיצוני וניכר במראהו.

גיזרון

עריכה
  • המילה מְזֶה מופיעה פעם אחת במקרא כצירוף לרָעָב גיזרונה אינו נהיר.
  • יתכן שהכוונה מצומק, דומה לאכדית: mazā'u - לסחוט, לדחוק, לשַׁטֵּחַ.

פרשנים מפרשים

עריכה
  • אונקלוס: "נְפִיחֵי כְפַן" - נפוחי רָעָב.
  • רש"י: מן מזיא (שֵׂיעָר בארמית), מרוב רזונו מגדל שיער רב.
  • רשב"ם: רזה ומצומק, קרוב לפועל הארמי "התמזמז" בהוראת: התמוסס, התמעך. וכן פירש רש"ר הירש: "'מזי' נגזר משורש מ־ז־ה הקרוב למ־ס־ה: להיות נמס, לכלות, וקרוב גם למ־צ־ה - למצוץ. 'מְזֵה' מורה על כלות לחות הגוף ברעב".
  • ראב"ע, רד"ק: שרופי רעב; פניהם שחורים מן הרעב. לשון ארמית לְמֵזֵא לְאַתּוּנָא חַד שִׁבְעָה עַל דִּי חֲזֵה לְמֵזְיֵהּ (דניאל ג, פסוק יט) צווה להסיק את הכבשן פי שבע מהרגיל להסיקו.

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה