השורש ו־כ־ח הוא שורש מגזרת נפ"יו.
י־כ־ח
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
|
|
|
|
|
נִפְעַל
|
נוֹכַח
|
נוֹכָח
|
יִוָּכַח
|
הִוָּכַח
|
לְהִוָּכַח
|
הִפְעִיל
|
הוֹכִיחַ
|
מוֹכִיחַ
|
יוֹכִיחַ
|
הוֹכַח
|
לְהוֹכִיחַ
|
הֻפְעַל
|
הוּכַח
|
מוּכָח
|
יוּכַח
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
וִכַּח
|
מְוַכֵּחַ
|
יְוַכֵּחַ
|
וַכַּח
|
לְוַכֵּחַ
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְוַכֵּחַ
|
מִתְוַכֵּחַ
|
יִתְוַכֵּחַ
|
הִתְוַכֵּחַ
|
לְהִתְוַכֵּחַ
|
- הבניינים פיעל והתפעל הם עדות לכך שבמקור השורש הוא עם ו' ולא עם י'.
- בבניינים התפעל ופיעל על כל זמניהם, וכן בבניין הפעיל בזמן הציווי, עה"פ יכולה להינקד בצירה ואחריו פתח גנובה או בפתח, דהיינו; אֶתְוַכֵּחַ אוֹ אֶתְוַכַּח, מְוַכֵּחַ אוֹ מְוַכַּח, הוֹכֵחַ אוֹ הוֹכַח וכו'...
|