מר
יש להוסיף לדף זה את הערך: מָר (כלי יד, שפכטל (ברכות נז)).
מַר א
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | מר |
שורש וגזרה | מ־ר־ר, גזרת הכפולים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- טַעֲמוֹ הָיָה מַר.
- לשון המקרא צַר לוֹ, סָבַל מִצַּעַר.
- ” וַתֵּצֶר לְדָוִד מְאֹד, כִּי אָמְרוּ הָעָם לְסָקְלוֹ-כִּי מָרָה נֶפֶשׁ כָּל הָעָם...“ (שמואל א׳ ל, פסוק ו)
- "אַל יֵמַר לִבֵּךְ עַל אֲחוֹתֵךְ, / הֵן בָּנַיִךְ לְצִדֵּךְ יוֹשְׁבִים; / אַל תַּפְנִי, אִשָּׁה, אֶת מַבָּטֵךְ – / כָּל חֲלוֹמוֹתַי קְרוֹבִים." (אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ לֵאָה
, מאת אהוד מנור)
גיזרון
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהמַר ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מר |
הגייה* | mar |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | מ־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | ר׳ מָרִים; נ׳ מָרָה, נ"ר מָרוֹת |
- אַחַד הַטְּעָמִים, נֶחֱשָׁב לְטַעַם רַע.
- בהשאלה: דָּבָר מְדֻכָּא, שְׁבוּר רוּחַ.
- טִפָּה
גיזרון
עריכה- 3. המילה מופיעה פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.[1]
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- איטלקית: amaro
- אירית: searbh, goirt, domlasta
- אנגלית: bitter
- אספרנטו: amara
- גרוזינית: მწარე (תעתיק: mc̣are)
- גרמנית: bitter
- הודית: कड़वा (תעתיק: kaṛvā)
- הולנדית: bitter
- הונגרית: keserű
- טורקית: acı, keskin
- יוונית: πικρός (תעתיק: pikrós)
- יפנית: 苦い (תעתיק: nigai)
- לטינית: amārus
- נורווגית: bitter
- ספרדית: amargo
- ערבית: مُرّ
- פולנית: gorzki
- פורטוגלית: amargo
- פינית: kitkerä, karvas
- פרסית: تلخ (תעתיק: תַלח')
- צ'כית: hořký
- צרפתית: amer
- קוריאנית: 쓰다 (תעתיק: sseuda)
- רומנית: amar
- רוסית: горечь (תעתיק: górʹkij)
ראו גם
עריכהסימוכין
עריכה↑ "מַר (טיפה)", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 4752)
מַר ג (גם: מָר)
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מר |
הגייה* | mar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | מ־ר־י/ה |
דרך תצורה | משקל קָל |
נטיות | נ׳ מָרָה, ס׳ מָרַת־; ר׳ מרנן |
- לשון חז"ל אדון, מילת פנייה לאדם בוגר לאות כבוד.
- ”מר שיינדלנסקי מחה בגודל־לבו נגד משפט קשה זה.“ (מסביב לנקודה, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)
- ”מר זוטרא אמר: לעת מצא - זה בית הכסא“ (בבלי, מסכת ברכות – דף ח, עמוד א)
גיזרון
עריכה- מארמית: מָר, מָרָא, מָארָא - אדון.
מידע נוסף
עריכה- מַר משמש כמקביל ללועזית Mr (Mister, Monsieur), אך הדימוי בין מר ובין Mr אקראי: מר נובעת ממושג ארמי קדום, ומופיע גם בתרגומי המקרא במובן בעל: ”בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם כֶּסֶף“ (שמות כא, פסוק לד) = ”מָרֵיהּ דְּגוֹבָא יְשַׁלֵּם כְּסַף“ (אונקלוס על שמות כא – פסוק לד), ואף בכתובות היסטוריות מתקופת הברזל, למשל ”מראן חזאל”.[1]
נגזרות
עריכהצירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהמֹר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מור |
הגייה* | mor |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | מ־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | מָר־ |

- שיח הגדל באפריקה. שימש בעבר כבושם וכקטורת, וכן לשימושים רפואיים.
- ”וְאַתָּה, קַח־לְךָ בְּשָׂמִים; רֹאשׁ מָר־דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְקִנְּמָן־בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, וּקְנֵה־בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם.“ (שמות ל, פסוק כג)
- ”מֹר־וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת, כָּל־בִּגְדֹתֶיךָ; מִן־הֵיכְלֵי שֵׁן, מִנִּי שִׂמְּחוּךָ.“ (תהלים מה, פסוק ט)
- ”מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר, כְּתִימֲרוֹת עָשָׁן; מְקֻטֶּרֶת מוֹר וּלְבוֹנָה, מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל?“ (שיר השירים ג, פסוק ו)
- ”...שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים.“ (אסתר ב, פסוק יב)
- "ערב של שושנים / נצא נא אל הבוסתן / מור בשמים ולבונה / לרגלך מפתן." (ערב של שושנים
, מאת משה דור)
- "מֹר וְקִנָּמוֹן, כָּל מִינֵי בְשָׂמִים / אוֹי לִי בַּלֵּילוֹת וַאֲבוֹי לִי בַּיָּמִים." (אחותי רוחמה, מאת נעמי שמר)
- שם פרטי לזכר ולנקבה.
גיזרון
עריכה- אכדית: murru; ערבית: مُرّ; ארמית: מוֹרָא.
נגזרות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: myrrh
מידע נוסף
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה![]() |
![]() |
הערות שוליים
עריכה- ↑ KAI 232 (עיטור מצח הסוס של חזאל);
KAI 311 (כתובת השנהב מארסלאן טאש)