מר
יש להוסיף לדף זה את הערך: מָר (כלי יד, שפכטל (ברכות נז)).
מַר אעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | מר |
שורש וגזרה | מ־ר־ר, גזרת הכפולים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- טַעֲמוֹ הָיָה מַר.
- לשון המקרא צַר לוֹ, סָבַל מִצַּעַר.
- ” וַתֵּצֶר לְדָוִד מְאֹד, כִּי אָמְרוּ הָעָם לְסָקְלוֹ-כִּי מָרָה נֶפֶשׁ כָּל הָעָם...“ (שמואל א׳ ל, פסוק ו)
- "אַל יֵמַר לִבֵּךְ עַל אֲחוֹתֵךְ, / הֵן בָּנַיִךְ לְצִדֵּךְ יוֹשְׁבִים; / אַל תַּפְנִי, אִשָּׁה, אֶת מַבָּטֵךְ – / כָּל חֲלוֹמוֹתַי קְרוֹבִים." (אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ לֵאָה , מאת אהוד מנור)
גיזרוןעריכה
- מן המקרא. מקביל לאכדית מַרֻּ marru . "כנענו-אכדית" (ממכתבי אל-עמארנה) מַר, מָרַר . סורית ܡܪܪ (מרר) . לטינית, בהגיית אֳמַרֻס amarus בהוראות 1:(טעם)מר, 2:(ניסוח)סרקסטי, (התנהגות) 'חמוץ' .
- 2 השוו, במצרית: "מֲאר" mꜣr בהוראת עני ,חלוש,חסר-מזל.[דרוש מקור]
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
מַר בעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מר |
הגייה* | mar |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | מ־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | ר׳ מָרִים; נ׳ מָרָה, נ"ר מָרוֹת |
- אַחַד הַטְּעָמִים, נֶחֱשָׁב לְטַעַם רַע.
- בהשאלה: דָּבָר מְדֻכָּא, שְׁבוּר רוּחַ.
- טִפָּה
גיזרוןעריכה
- 3. המילה מופיעה פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.[1]
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
- איטלקית: amaro
- אירית: searbh, goirt, domlasta
- אנגלית: bitter
- אספרנטו: amara
- גרוזינית: მწარე (תעתיק: mc̣are)
- גרמנית: bitter
- הודית: कड़वा (תעתיק: kaṛvā)
- הולנדית: bitter
- הונגרית: keserű
- טורקית: acı, keskin
- יוונית: πικρός (תעתיק: pikrós)
- יפנית: 苦い (תעתיק: nigai)
- לטינית: amārus
- נורווגית: bitter
- ספרדית: amargo
- ערבית: مُرّ
- פולנית: gorzki
- פורטוגלית: amargo
- פינית: kitkerä, karvas
- פרסית: تلخ (תעתיק: תַלח')
- צ'כית: hořký
- צרפתית: amer
- קוריאנית: 쓰다 (תעתיק: sseuda)
- רומנית: amar
- רוסית: горечь (תעתיק: górʹkij)
ראו גםעריכה
סימוכיןעריכה
↑ "מַר (טיפה)", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 4752)
מַר ג (גם: מָר)עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מר |
הגייה* | mar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | [[מרר[דרושה הבהרה] (שורש)|מ־ר־ר[דרושה הבהרה]]][[קטגוריה:מרר[דרושה הבהרה] (שורש)]] |
דרך תצורה | משקל קַל |
נטיות | נ׳ מָרָה, ס׳ מָרַת־; ר׳ מרנן |
- לשון חז"ל אדון, מילת פנייה לאדם בוגר לאות כבוד.
- ”מר שיינדלנסקי מחה בגודל־לבו נגד משפט קשה זה.“ (מסביב לנקודה, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)
- ”מר זוטרא אמר: לעת מצא - זה בית הכסא“ (בבלי, מסכת ברכות – דף ח, עמוד א)
גיזרוןעריכה
- מארמית, פועל מָרָה 'היה חזק' (בדומה לעברית גֶבֶר מהפועל גָבַר 'היה חזק'), ראו גם מָרוּת 'אדנות, סמכות עליונה, שליטה'. זהו גם מקור המילה מָרָה 'התנגד, התקומם'.
- מצוי במקורות מסופוטמיים אכדית אוגריתית או חיתית מרִ-אֲנוּ marijanu בהוראת 'לוחמי מרכבה' (וכנראה היה כדאי לכבדם)
מידע נוסףעריכה
- מַר משמש כמקביל ללועזית Mr (Mister, Monsieur), אך הדימוי בין מר ובין Mr אקראי: מר נובעת משורש שמי וכבר קיימת בארמית בתרגומי המקרא במובן בעל: ”בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם כֶּסֶף“ (שמות כא, פסוק לד) = ”מָרֵיהּ דְּגוֹבָא יְשַׁלֵּם כְּסַף“ (אונקלוס על שמות כא – פסוק לד).
נגזרותעריכה
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
מֹרעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מור |
הגייה* | mor |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | מ־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות |
- שיח הגדל באפריקה. שימש בעבר כבושם וכקטורת, וכן לשימושים רפואיים.
- ”מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימֲרוֹת עָשָׁן מְקֻטֶּרֶת מוֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל“ (שיר השירים ג, פסוק ו)
- ”נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כָּל עֲצֵי לְבוֹנָה מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כָּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים“ (שיר השירים ד, פסוק יד)
- ”והיה ערב לפני הקב"ה כריח מור דרור שהיה ראש הבשמים“ (במדבר רבה, פרשה יד, סימן יב)
- שם פרטי לזכר ולנקבה.
גיזרוןעריכה
- במכתבי אל-עמארנה הכתובים בלשון כנענית מופיעה המילה בצורת 'מֻאֻרַ' mu-u-ra , צטוט:"וישלח המלך אדוני מור לבריאות" [1] . אכדית - murru, ערבית - مُرّ, ארמית - מוֹרָא.
תרגוםעריכה
- אנגלית: myrrh
מידע נוסףעריכה
- יש מפרשני המקרא שזיהוהו עם המושק – בושם המיוצר מהפרשות בלוטות של בעלי חיים.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: מור (צמח) |
טקסונומיה בוויקימינים: Commiphora Myrrha |
הערות שולייםעריכה
- ↑ 17‒13: 269 EA