מָרוֹרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מרור
הגייה* maror
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ר־ר
דרך תצורה משקל קָטוֹל
נטיות ר׳ מְרוֹרִים
  1. ירק נאכל שטעמו מר והוא משמש תבלין באכילת בשר.
    • ”בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ.“ (במדבר ט, פסוק יא)
    • ”כִּי-מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי-רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ.“ (דברים לב, פסוק לב)
    • ”וְאֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח: בַּחֲזֶרֶת וּבָעֻלְשִׁין וּבַתַּמְכָא וּבַחַרְחֲבִינָא וּבַמָּרוֹר.“ (משנה, מסכת פסחיםפרק ב, משנה ו)

גיזרוןעריכה

  • במקרא בצורת רבים בלבד. מן הפועל מרר. באכדית marraru - מר מאד.
  • מן שורש ח-ס-ה נוצקו המילים : 1) "עלי חסה" ,2) "מָחסֵה" = "חוסים" - יתכן על שום התקופה בה היו בני ישראל טעוני הגנה מיד נוגשיהם .

מידע נוסףעריכה

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה