מרא דאתרא
מָרָא דְּאַתְרָא
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מרא דאתרא |
| הגייה* | mara de'atra |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה |
| נטיות | |
- לשון ימי הביניים רב מקומי, רב העיר, שפסיקותיו מחייבות את בני היישוב שבו הוא מכהן.
- "ועיקר הדבר שבהצלת הפסד בשבת לא יעשה האדם מעצמו אלא בשאלת חכם מרא דאתרא, והוא יורנו בדרך זו ילך על פי דין תורתנו הקדושה." (ערוך השולחן אורח חיים שז)
גיזרון
עריכה- מארמית: מרא דאתרא, מן מָר, מָרָא - "אדון" ו־ אתרא, "מקום".
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: מרא דאתרא |