חמוץ

לערך העוסק במילה מקראית חָמוֹץ; ראו חָמַץ.

חָמוּץ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חמוץ
הגייה^*	khamuts
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ח־מ־ץ
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	ר'חֲמוּצִים, נ׳ חֲמוּצָה, נ"ר חֲמוּצוֹת

מלפפונים חמוצים (1)

הבעה של פנים חמוצות (2). מתוך הספר של צ'רלס דרווין על הבעת רגשות אצל בני אדם וחיות.

דבר שטעמו נובע מנוכחות חומצה.
- פירות הדר הינם חמוצים.
- ”שותה חליפות שתי כוסות קוֹניאַק ואחת יין חמוץ, שתי כוסות יין חמוץ ואחת קוֹניאַק...“ (מכאן ומכאן, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)
בהשאלה: זועף, כועס וממורמר.
- במשך כל הארוע הוא ישב עם פרצוף חמוץ ולא דיבר עם אף אחד.
לשון המקרא ספוג בדם, צבוע אדום.
- ”מִי-זֶה בָּא מֵאֱדוֹם, חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה, זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ, צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ; אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה, רַב לְהוֹשִׁיעַ.“ (ישעיהו סג, פסוק א)

(1+2:) משותפת למספר לשונות שמיות; למשל ערבית: حَامِض (חַאמִץ').
(3:) המילה חמוּץ מופיעה במקרא פעם אחת בספר ישעיהו במשמעות אדום (ר' ציטוט לעיל). הכוונה לבגדים שנטבלו בחומץ בן יין שמראהו אדום. מאוחר יותר החלה המילה חמוץ לשמש במשמעות של טעם. נראה שהקשר בין שתי המשמעויות הוא הצבע והטעם של החומץ.

ערך בוויקיפדיה: חמוץ