מֹתֶק

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמותק
הגייה*motek
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשמ־ת־ק
דרך תצורהמשקל קֹטֶל
נטיות
  1. [עממי] כינוי חיבה: חמוד, נחמד.
  2. לשון המקרא טעם טוב, עסיסיות.
    • שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) מספר עברי אי לא מוכר. ”וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה – הֶחֳדַלְתִּי אֶת-מָתְקִי וְאֶת-תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים?“ (שופטים ט, פסוק אי)
    • המרגלים ששלחו בני ישראל הביאו עמם פירות, ושאר מותק הארץ.

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה
השורש מתק

השורש מ־ת־ק הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
מ־ת־ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָתַק מָתֵק

(ב׳ פעוּל: מָתוֹק)

יִמְתָּק מְתָק לְמְתוֹק
נִפְעַל נִמְתַּק נִמְתָּק יִמָּתֵק הִמָּתֵק לְהִמָּתֵק
הִפְעִיל הִמְתִּיק מַמְתִּיק יַמְתִּיק הַמְתֵּק לְהַמְתִּיק
הֻפְעַל הֻמְתַּק מֻמְתָּק יֻמְתָּק -אין- -אין-
פִּעֵל מִתֵּק מְמַתֵּק יְמַתֵּק מַתֵּק לְמַתֵּק
פֻּעַל מֻתַּק מְמֻתָּק יְמֻתָּק -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַתֵּק מִתְמַתֵּק יִתְמַתֵּק הִתְמַתֵּק לְהִתְמַתֵּק

מָתַק

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאמתק
שורש וגזרהמ־ת־ק
בנייןפָּעַל (קַל)
  1. הפך לערב לחיך. היה טעים לאדם מסוים.
    • ”וַיוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם“ (שמות טו, פסוק כה)
    • ”וְהוּא לִקְבָרוֹת יוּבָל..מָתְקוּ לוֹ רִגְבֵי נָחַל“ (איוב כא, פסוק לג)
    • ”יִשְׁכָּחֵהוּ רֶחֶם מְתָקוֹ רִמָּה עוֹד לֹא יִזָּכֵר“ (איוב כד, פסוק כ)

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה


השורש מתק

השורש מ־ת־ק הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
מ־ת־ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָתַק מָתֵק

(ב׳ פעוּל: מָתוֹק)

יִמְתָּק מְתָק לְמְתוֹק
נִפְעַל נִמְתַּק נִמְתָּק יִמָּתֵק הִמָּתֵק לְהִמָּתֵק
הִפְעִיל הִמְתִּיק מַמְתִּיק יַמְתִּיק הַמְתֵּק לְהַמְתִּיק
הֻפְעַל הֻמְתַּק מֻמְתָּק יֻמְתָּק -אין- -אין-
פִּעֵל מִתֵּק מְמַתֵּק יְמַתֵּק מַתֵּק לְמַתֵּק
פֻּעַל מֻתַּק מְמֻתָּק יְמֻתָּק -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַתֵּק מִתְמַתֵּק יִתְמַתֵּק הִתְמַתֵּק לְהִתְמַתֵּק

מִתֵּק

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאמיתק
שורש וגזרהמ־ת־ק
בנייןפִּעֵל
  1. לשון חז"ל שיפר טעם. וביחוד הוסיף טעם מתוק או הפחית טעם מר ומלוח.
    • ”מה ברית - האמור במלח - מלח ממתקת את הבשר, אף ברית האמור ביסורין - יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם“ (בבלי, מסכת ברכותדף ה, עמוד א)
    • ”כל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכין עשייה כגון החרדל צריך למתק, התורמוס צריך למתק החטים צריכים להיטחן, אפילו אדם צריך תיקון“ (בראשית רבה, פרשה יא, סימן ב)

גיזרון

עריכה
  • השורש מ־ת־ק מקראי משמעו המקורי ערב לחיך.


נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ראו גם

עריכה

מֶתֶק

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*metek
חלק דיבר
מין
שורשמ־ת־ק
דרך תצורהמשקל קֶטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא בעיקר בצירופים: עשיית מה שטוב וערב
    • ”לַחֲכַם לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם יֹסִיף לֶקַח“ (משלי טז, פסוק כא)
    • ”שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב וּמֶתֶק רֵעֵהוּ מֵעֲצַת נָפֶשׁ“ (משלי כז, פסוק ט)

גיזרון

עריכה
  • מילה מקראית.

צירופים

עריכה

ראו גם

עריכה
השורש מתק

השורש מ־ת־ק הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
מ־ת־ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָתַק מָתֵק

(ב׳ פעוּל: מָתוֹק)

יִמְתָּק מְתָק לְמְתוֹק
נִפְעַל נִמְתַּק נִמְתָּק יִמָּתֵק הִמָּתֵק לְהִמָּתֵק
הִפְעִיל הִמְתִּיק מַמְתִּיק יַמְתִּיק הַמְתֵּק לְהַמְתִּיק
הֻפְעַל הֻמְתַּק מֻמְתָּק יֻמְתָּק -אין- -אין-
פִּעֵל מִתֵּק מְמַתֵּק יְמַתֵּק מַתֵּק לְמַתֵּק
פֻּעַל מֻתַּק מְמֻתָּק יְמֻתָּק -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַתֵּק מִתְמַתֵּק יִתְמַתֵּק הִתְמַתֵּק לְהִתְמַתֵּק