ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
רודן
|
הגייה* |
rodan
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ר־ד־י/ה
|
דרך תצורה |
משקל קוֹטְלָן
|
נטיות |
ר׳ רוֹדָנִים
|
- לשון המקרא בן לעם קדום ששכן בדרום אירופה.
- לשון חז"ל שליט יחיד הכופה את מרותו על אחרים, ומדכא אותם ביד רמה.
- במקבילה בספר בראשית מופיע: ”דֹדָנִים“ (בראשית י, פסוק ד). לדעת כמה פרשנים השם המקורי הוא "דֹרְדָנִים", והכוונה לתושבי העיר טרויה השוכנת סמוך למצר הדַרְדַנֶלִים.[1] בתרגום השבעים תרגם בשני המקומות ródioi) Ῥόδιοι), ויש שהבינו שהכוונה לתושבי האי רודוס. י"מ גרינץ הציע שהכוונה לדַּנָּאִים (Δαναοί) שישבו באזור של יוון.[2]
- הפירוש התקבע בדרך של אטימולוגיה עממית.
מילים נרדפות
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
ערך בוויקיפדיה: רודן |
הערות שוליים
עריכה
- ↑ שד"ל, ע"פ התרגומים הירושלמיים לספר בראשית, והתרגום הארמי לדברי הימים. וכן מופיע גם בתלמוד הירושלמי (מגילה א,ט) ובב"ר (לז,א).
- ↑ מובא בדעת מקרא דה"א שם הערה 29.