אִי אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אי
הגייה* i
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ו־י/ה
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות ר׳ אִיִּים
 
אי – יבשה המוקפת מים.
 
שני איים בשביה
  1. יבשה המוקפת מכל צדדיה במים.
    • ”וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל-הַגּוֹיִם תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת תֻּבַל וְיָוָן הָאִיִּים הָרְחֹקִים...“ (ישעיהו סו, פסוק יט)
    • ” עַל הַיּוֹם הַבָּא לִשְׁדוֹד אֶת כָּל פְּלִשְׁתִּים לְהַכְרִית לְצֹר וּלְצִידוֹן כֹּל שָׂרִיד עֹזֵר כִּי שֹׁדֵד יהוה אֶת פְּלִשְׁתִּים שְׁאֵרִית אִי כַפְתּוֹר.“ (ירמיהו מז, פסוק ד)
    • על אי זה נתגלו מיני צמחים נדירים.
  2. חיה טורפת ממשפחת הכלביים.
    • ” וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמנוֹתָיו וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג וְקָרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ.“ (ישעיהו יג, פסוק כב)
    • ” וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת אִיִּים וְשָׂעִיר עַל רֵעֵהוּ יִקְרָא אַךְ שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ.“ (ישעיהו לד, פסוק יד)

גזרוןעריכה

  • באוגריתית (ברבים) 𐎛𐎅𐎚 (אִהת, "אִיוֹת"),[1] בכנענית 𐤀𐤉 (אי) או כתחילית 𐤉- (י-) בשמות מקומות.[2]
  • לשתי המשמעויות, מצרית עתיקה: jw, ‏/iuː/ - אִי וכן כֶּלֶב (אולי כאונומטופיאה, המחקה את יללת הכלב[דרוש מקור]).
  • המילה משותפת גם לערבית: اِبْن آوَى‎ (אִבְן אֲוָא).[דרושה הבהרה]

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

   יבשה מוקפת מים
(תעתיק: jalaveṣṭitabhūmi)
  • ספרדית: isla‏‏‏‏
  • ערבית: جزِيرة‏‏‏‏ (תעתיק: גַ'זִירָה)
  • פולנית: wyspa‏‏‏‏
  • פורטוגלית: ilha‏‏‏‏
  • פינית: saari‏‏‏‏
  • פרסית: جزِيرة‏‏‏‏ (תעתיק: גַ'זִירָה)
  • צ'כית: ostrov‏‏‏‏
  • צרפתית: île‏‏‏‏
  • קוריאנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: seom)
  • רומנית: insulă‏‏‏‏
  • רוסית: остров‏‏‏‏ (תעתיק: óstrov)
  • שוודית: ö‏, holme‏, kobbe‏, skär‏‏
   חיה ממשפחת הכלביים

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אי
  טקסונומיה בוויקימינים: Canis aureus lupaster
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איים

אִי בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אי
הגייה* i
חלק דיבר תחילית
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. מילת שלילה.
    • ”וַתִּקְרָא לַנַּעַר אִי־כָבוֹד, לֵאמֹר גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל; אֶל־הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וְאֶל־חָמִיהָ וְאִישָׁהּ.“ (שמואל א׳ ד, פסוק כא)
    • ”יְמַלֵּט אִי־נָקִי; וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ.“ (איוב כב, פסוק ל)
    • ”לִשָּׂא שִׁפְחָה אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין; בַּת חוֹרִין אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ עֶבֶד.“ (משנה, מסכת גיטיןפרק ד, משנה ה)
    • ”כֵּיצַד מְאַיְּמִין עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת, הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן וּמְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן, [...] אוֹ שֶׁמָּא אִי אַתֶּם יוֹדְעִין שֶׁסּוֹפֵנוּ לִבְדֹּק אֶתְכֶם בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה.“ (משנה, מסכת סנהדריןפרק ד, משנה ה)
    • המספר 31 הוא אי־זוגי.

גזרוןעריכה

  • בכנענית: 𐤀𐤉 (אי).[3]
  • המילה מופיעה פעמיים במקרא, פעם כחלק משם פרטי, ופעם בפסוק לעיל מאיוב. כנראה צורה משנית של אֵי, אֵין, או אִם.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: un-‏‏‏‏ ,non-‏‏‏‏, in-‏‏‏‏, dis-‏‏‏‏


מידע נוסףעריכה

  • תחילית זו משמשת כשלילה בתארים מלועזית, מתוך דמיון למוספית -in באותה משמעות. כמו בגזרת חפ"נ בעברית, האות N מידמה לעיצור שאחריה, בהינתן והוא אחד מהבאים: N,M,L,R.

אִי געריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אי
הגייה* i
חלק דיבר מילת קריאה
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא קריאה המביעה צער.
    • אִי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר וְשָׂרַיִךְ בַּבֹּקֶר יֹאכֵלוּ.“ (קהלת י, פסוק טז)

גזרוןעריכה

  • מילה יחידאית במקרא. מופיעה פעם נוספת בתוך הלחם: אִילוֹ.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: oy‏, oh‏‏‏‏

אֵי אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אי
הגייה* e
חלק דיבר מילת שאלה
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. היכן? איפה? מילת שאלה לדעת מקום דבר.
    • ”וַיֹּאמֶר יהוה אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי.“ (בראשית ד, פסוק ט)
    • ”כִּי אֶתְמוֹל זֶה הַשּׁוֹבָב / לְטַיֵּל הֶחְלִיט הוּא; / בָּא הַלֵּיל וְהוּא לֹא שָׁב, / אֵי דֻּבִּי, הַגִּידוּ?“ (דֻּבּוֹן יוּמְבּוֹ, מאת יחיאל מוהר בזֶמֶרֶשֶׁת)
    • "אַךְ אֵינִי יוֹדַעַת מַה קָרָה / אֵי אָבְדָה הַדֶּרֶךְ הַבְּרוּכָה / אֵי אָבְדָה הַדֶּרֶךְ אֶל הַכְּפָר / הַדֶּרֶךְ בָּהּ רָצִיתִי לָשׁוּב בַּחֲזָרָה." (הַדֶּרֶךְ אֶל הַכְּפָר, מאת יורם טהרלב)

גזרוןעריכה

  • באוגריתית 𐎛𐎊 (אִי).[4]
  • בפסוק הבא "אֵי",מופיע כצרוף אֵי-מָה? כנראה כשגיאה של מעתיק מקראי קדום שחיבר את התיבה לכדי "אימה": ”לִבְּךָ, יֶהְגֶּה אֵימָה; אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל, אַיֵּה סֹפֵר אֶת-הַמִּגְדָּלִים“ (ישעיהו לג, פסוק יח)[דרוש מקור]

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • איטלקית: dove‏‏‏‏
  • אנגלית: where‏‏‏‏
  • גרמנית: wo‏‏‏‏
  • דנית: hvor‏‏‏‏
  • הולנדית: waar‏‏‏‏
  • ספרדית: donde‏‏‏‏
  • ערבית: أين‏‏‏‏ (תעתיק: אין)
  • צ'כית: kde‏‏‏‏
  • צרפתית: ‏‏‏‏ (הגייה: אוּ)
  • רומנית: unde‏‏‏‏
  • רוסית: где‏‏‏‏
  • שוודית: där‏‏‏‏

ראו גםעריכה


אֵי בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אי
הגייה* ey
חלק דיבר מילית
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. כלשהו.
    • ”אַל לַמְלָכִים לְמוֹאֵל אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן וּלְרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר.“ (משלי לא, פסוק ד)

גזרוןעריכה

  • באוגריתית 𐎀𐎊 (אַי).[5]

צירופיםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. לוח UT ’nt VI vi
  2. בשמות מקומות כגון ינר (אי-נר), איבשם, אי נצִם, אירנם, אי כוסים, אי גלגל, אי אמן, אי חול ועוד. ראו נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 132-133, 151
  3. KAI 13, 14; ראו נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 15-19
  4. לוח UT 49 IV
  5. צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 412, 573; לוחות UT 52, 2 Aqht VI.