אי

אִי א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אי
הגייה^*	i
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ו־י/ה
דרך תצורה	משקל קִיל
נטיות	ר׳ אִיִּים, אִיֵּי־

אי – יבשה המוקפת מים.

יבשה המוקפת מכל צדדיה במים.
- ”מֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ אִיֵּי הַגּוֹיִם בְּאַרְצֹתָם; אִישׁ לִלְשֹׁנוֹ לְמִשְׁפְּחֹתָם בְּגוֹיֵהֶם.“ (בראשית י, פסוק ה)
- ”שִׂירוּ לַיהוה שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ; יוֹרְדֵי הַיָּם וּמְלֹאוֹ, אִיִּים וְישְׁבֵיהֶם.“ (ישעיהו מב, פסוק י)
- ”וְאָמַרְתָּ לְצוֹר הַיּשֶׁבֶת עַל־מְבוֹאֹת יָם, רֹכֶלֶת הָעַמִּים אֶל־אִיִּים רַבִּים...“ (יחזקאל כז, פסוק ג)
- ”וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס עַל־הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם.“ (אסתר י, פסוק א)
- על אי זה נתגלו מיני צמחים נדירים.
חיה טורפת ממשפחת הכלביים.
- ” וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמנוֹתָיו וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג וְקָרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ.“ (ישעיהו יג, פסוק כב)
- ” וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת אִיִּים וְשָׂעִיר עַל רֵעֵהוּ יִקְרָא אַךְ שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ.“ (ישעיהו לד, פסוק יד)

גזרון

באוגריתית (ברבים) 𐎛𐎅𐎚 (אִהת, "אִיוֹת"),^[1]^[2] בכנענית 𐤀𐤉 (אי)^[2] או כתחילית 𐤉- (י-) בשמות מקומות.^[3] מצרית: ỉw.^[2]
לשתי המשמעויות, מצרית עתיקה: jw, ‏/iuː/ - אִי וכן כֶּלֶב (אולי כאונומטופיאה, המחקה את יללת הכלב^[^{דרוש מקור]}).

2. המילה משותפת גם לערבית: اِبْن آوَى‎ (אִבְן אֲוָא).

צירופים

מילים נרדפות

תן (2)

תרגום

יבשה מוקפת מים

איטלקית: isola‏‏‏‏
אינדונזית: pulau‏‏‏‏
אירית: oileán‏‏‏‏
אנגלית: isle‏, island‏‏‏‏‏
אספרנטו: insulo‏‏‏‏
גרוזינית: კუნძული‏‏‏‏ (תעתיק: ḳunʒuli)
גרמנית: Insel‏, Eiland‏‏‏‏
הודית: द्वीप‏‏‏‏ (תעתיק: dvīp)
הוואית: moku‏‏‏‏
הולנדית: eiland‏‏‏‏
הונגרית: félsziget‏‏‏‏
טורקית: ada‏, aral‏, cezire
יוונית: νήσος‏‏‏‏ (תעתיק: nísos)
יידיש: אינדזל‏‏‏‏
יפנית: 島‏‏‏‏ (תעתיק: shima)
כורדית: girav‎‏‏‏‏
לטינית: insula‏‏‏‏
מלאית: pulau‏, nusa‏‏‏‏
מלטית: gżira‏‏‏‏
נורווגית: øy‏‏‏‏
סווהילית: kisiwa‏‏‏‏
סינית: 島‏‏‏‏
סנסקירית: जलवेष्टितभूमि‏‏‏‏

(תעתיק: jalaveṣṭitabhūmi)

ספרדית: isla‏‏‏‏
ערבית: جزِيرة‏‏‏‏ (תעתיק: גַ'זִירָה)
פולנית: wyspa‏‏‏‏
פורטוגלית: ilha‏‏‏‏
פינית: saari‏‏‏‏
פרסית: جزِيرة‏‏‏‏ (תעתיק: גַ'זִירָה)
צ'כית: ostrov‏‏‏‏
צרפתית: île‏‏‏‏
קוריאנית: 섬‏‏‏‏ (תעתיק: seom)
רומנית: insulă‏‏‏‏
רוסית: остров‏‏‏‏ (תעתיק: óstrov)
שוודית: ö‏, holme‏, kobbe‏, skär‏‏

חיה ממשפחת הכלביים

אנגלית: egyptian jackal‏‏‏‏‏

ראו גם

ארכיפלג

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אי

טקסונומיה בוויקימינים: Canis aureus lupaster

מדריך טיולים בוויקימסע: איים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איים

הערות שוליים

↑ לוח UT ’nt VI vi
1 2 3 Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition, Third Revised Edition, part one: ả/ỉ/ủ – k, Brill, 2015, p. 31
↑ בשמות מקומות כגון ינר (אי-נר), איבשם, אי נצִם, אירנם, אי כוסים, אי גלגל, אי אמן, אי חול ועוד. ראו נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 132–133, 151

אִי ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אי
הגייה^*	i
חלק דיבר	תחילית
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות

מילת שלילה.
- ”וַתִּקְרָא לַנַּעַר אִי־כָבוֹד, לֵאמֹר גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל; אֶל־הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וְאֶל־חָמִיהָ וְאִישָׁהּ.“ (שמואל א׳ ד, פסוק כא)
- ”יְמַלֵּט אִי־נָקִי; וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ.“ (איוב כב, פסוק ל)
- ”לִשָּׂא שִׁפְחָה אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין; בַּת חוֹרִין אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ עֶבֶד.“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ד, משנה ה)
- ”כֵּיצַד מְאַיְּמִין עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת, הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן וּמְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן, [...] אוֹ שֶׁמָּא אִי אַתֶּם יוֹדְעִין שֶׁסּוֹפֵנוּ לִבְדֹּק אֶתְכֶם בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ד, משנה ה)
- המספר 31 הוא אי־זוגי.

גזרון

בכנענית: 𐤀𐤉 (אי).^[1]
המילה מופיעה פעמיים במקרא, פעם כחלק משם פרטי, ופעם בפסוק לעיל מאיוב. כנראה צורה משנית של אֵי, אֵין, או אִם.

צירופים

מילים נרדפות

תרגום

אנגלית: un-‏‏‏‏ ,non-‏‏‏‏, in-‏‏‏‏, dis-‏‏‏‏

מידע נוסף

תחילית זו משמשת כשלילה בתארים מלועזית, מתוך דמיון למוספית -in באותה משמעות. כמו בגזרת חפ"נ בעברית, האות N מידמה לעיצור שאחריה, בהינתן והוא אחד מהבאים: N, M, L, R.

הערות שוליים

↑ KAI 13, 14; ראו נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 15–19

אִי ג

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אי
הגייה^*	i
חלק דיבר	מילת קריאה
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות

לשון המקרא קריאה המביעה צער.
- ”אִי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר וְשָׂרַיִךְ בַּבֹּקֶר יֹאכֵלוּ.“ (קהלת י, פסוק טז)

גזרון

מילה יחידאית במקרא. בשפות שמיות נוספות:^[1] אוגריתית 𐎛 (אִ), אכדית ai, ayi, aya, i, אבלאית ỉy, ארמית יהודית ארץ־ישראלית "אי", ערבית "ʔay".
מופיעה פעם נוספת בתוך הלחם: אִילוֹ.

מילים נרדפות

אוי
וי

תרגום

אנגלית: oy‏, oh‏‏‏‏

הערות שוליים

↑ Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition, Third Revised Edition, part one: ả/ỉ/ủ – k, Brill, 2015, p. 3

אֵי א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אי
הגייה^*	e
חלק דיבר	מילת שאלה
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות

היכן? איפה? מילת שאלה לדעת מקום דבר.
- ”וַיֹּאמֶר יהוה אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי.“ (בראשית ד, פסוק ט)
- ”כִּי אֶתְמוֹל זֶה הַשּׁוֹבָב / לְטַיֵּל הֶחְלִיט הוּא; / בָּא הַלֵּיל וְהוּא לֹא שָׁב, / אֵי דֻּבִּי, הַגִּידוּ?“ (דֻּבּוֹן יוּמְבּוֹ, מאת יחיאל מוהר בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "אַךְ אֵינִי יוֹדַעַת מַה קָרָה / אֵי אָבְדָה הַדֶּרֶךְ הַבְּרוּכָה / אֵי אָבְדָה הַדֶּרֶךְ אֶל הַכְּפָר / הַדֶּרֶךְ בָּהּ רָצִיתִי לָשׁוּב בַּחֲזָרָה." (הַדֶּרֶךְ אֶל הַכְּפָר, מאת יורם טהרלב)

גזרון

באוגריתית 𐎛𐎊 (אִי),^[1]^[2] אמורית (משוחזר): ʾayya(n), ʾiyya‏.^[1]
”לִבְּךָ, יֶהְגֶּה אֵימָה; אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל, אַיֵּה סֹפֵר אֶת-הַמִּגְדָּלִים“ (ישעיהו לג, פסוק יח)^[^{דרוש מקור]} ניתן לקרוא את תיבת 'אימה' בפסוק זה כצרוף, בצורת: אֵי-מָה? יש המניחים כי הדבר נוצר כשגיאת מעתיק מקראי קדום והבאים אחריו שחיברו את התיבה בפסוק הנ"ל לכדי "אימה".

נגזרות

מילים נרדפות

איה

תרגום

איטלקית: dove‏‏‏‏
אנגלית: where‏‏‏‏
גרמנית: wo‏‏‏‏
דנית: hvor‏‏‏‏

הולנדית: waar‏‏‏‏
ספרדית: donde‏‏‏‏
ערבית: أين‏‏‏‏ (תעתיק: אין)
צ'כית: kde‏‏‏‏

צרפתית: où‏‏‏‏ (הגייה: אוּ)
רומנית: unde‏‏‏‏
רוסית: где‏‏‏‏
שוודית: där‏‏‏‏

ראו גם

הי

הערות שוליים

1 2 Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition, Third Revised Edition, part one: ả/ỉ/ủ – k, Brill, 2015, p. 130
↑ לוח UT 49 IV

אֵי ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אי
הגייה^*	ey
חלק דיבר	מילית
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות

כלשהו.
- ”אַל לַמְלָכִים לְמוֹאֵל אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן וּלְרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר.“ (משלי לא, פסוק ד)

גזרון

באוגריתית 𐎀𐎊 (אַי),^[1]^[2] אכדית ayyumma (איזה, איזשהוא),^[1] ערבית "ʔayy" (מי, איזה),^[1] אתיופית "ʔay" (איזה, מה).^[1]

צירופים

הערות שוליים

1 2 3 4 Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition, Third Revised Edition, part one: ả/ỉ/ủ – k, Brill, 2015, p. 130
↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 412, 573; לוחות UT 52, 2 Aqht VI.

[1] לוח UT ’nt VI vi

[:1-2] 1 2 3 Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition, Third Revised Edition, part one: ả/ỉ/ủ – k, Brill, 2015, p. 31

[3] בשמות מקומות כגון ינר (אי-נר), איבשם, אי נצִם, אירנם, אי כוסים, אי גלגל, אי אמן, אי חול ועוד. ראו נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 132–133, 151

[4] KAI 13, 14; ראו נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 15–19

[:0-5] Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition, Third Revised Edition, part one: ả/ỉ/ủ – k, Brill, 2015, p. 3

[:2-6] 1 2 Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition, Third Revised Edition, part one: ả/ỉ/ủ – k, Brill, 2015, p. 130

[7] לוח UT 49 IV

[:2-8] 1 2 3 4 Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition, Third Revised Edition, part one: ả/ỉ/ủ – k, Brill, 2015, p. 130

[9] צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 412, 573; לוחות UT 52, 2 Aqht VI.

[1]

[2]

[3]

[1]

[1]

[1]

[2]

[1]

[2]