Nuvola actions back.png לערך העוסק בתֵּן, פועל בציווי; ראו צורת היסוד, נָתַן.

תַּןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תן
הגייה* tan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ת־נ־ן
דרך תצורה משקל קַל
נטיות ר׳ תַּנִּים
 
תן זהוב
  1. לשון המקרא חיה טורפת ממשפחת הכלביים.

גזרוןעריכה

  • במקורות, הפועל תַּנֶּה בהוראת אבל ,הספד המזכירים את יללות התן, כמו בצירוף "תנות-מדבר": ”וְאֶת-עֵשָׂו, שָׂנֵאתִי; וָאָשִׂים אֶת-הָרָיו שְׁמָמָה, וְאֶת-נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר (מלאכי א, פסוק ג) בלשונה הקדומה של המקרא ניתן למעשה להווכח בחיזוק הקשר הסמנטי שבין הוראתו המורחבת של הפועל "תַּנֶּה" ,לבין שם בעל החיים: תן (שנגזר כצמצום-משמעות של הפועל "תַּנֶּה"). יתכן שבהוראתה המורחבת שמשה המילה בהוראת אמירה או נשיאת-קול, ”מִקּוֹל מְחַצְצִים, בֵּין מַשְׁאַבִּים, שָׁם יְתַנּוּ צִדְקוֹת יְהוָה“ (שופטים ה, פסוק יא), ראו גם בתלמוד ירושלמי: ”זה מדרשו של רבן יוחנן בן זכיי ששם היו מתנין גדולותיו של הקב"ה“ (ירושלמי, מסכת מגילהדף ג, עמוד א)

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: תן
  טקסונומיה בוויקימינים: Canis aureus