טורף

טוֹרֵףעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	טורף
הגייה^*	toref
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ט־ר־ף, גזרת השלמים
דרך תצורה	משקל קוֹטֵל
נטיות	ר׳ טוֹרְפִים; נ׳ טוֹרֶפֶת, נ"ר טוֹרְפוֹת

טורף ובפיו טרף.

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

(זואולוגיה) בעל חיים שתזונתו מורכבת בעיקר מבשר של בעלי חיים אחרים או רק ממנו, ואת בעלי החיים הוא צד והורג לשם מאכל.
- ”הרבה צדק וחסד או אולי הרבה יופי, גדולה, גבורה יש במה שהאדם, התכשיט, נזר היצירה, מוצא לו זכות עליונה להיות טורף ואוכל את כל החי, גוזל את כל חירותו, מוצץ את כל כוחו!“ (האדם והטבע, מאת א"ד גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- ”רֶגָע עָמַד הַטּוֹרֵף הִתְבּוֹנֵן בַּטָּרֶף / (כִּמְנַסֶּה אִם מַאֲכַל תַּאֲוָה הוּא טוֹרֵף / הָרָאוּי לַעֲלוֹת עַל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ),“ (בֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת, מאת יהודה לייב גורדון, בפרויקט בן יהודה)
(זואולוגיה) (בריבוי) טורפים. סדרה של בעלי חיים במחלקת היונקים.
- האריה הוא טורף ממשפחת החתוליים.
(צה"ל) כלי לחימה של האויב.