טרף
יש להוסיף לדף זה את הערך: טָרֵף.
טָרַף
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | טרף |
| שורש וגזרה | ט־ר־ף |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא אכל ברעבתנות ובגסות; נעץ שניו, ובלע את שנתפס בפיו.
- ”אִם-טָרֹף יִטָּרֵף יְבִאֵהוּ עֵד הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם.“ (שמות כב, פסוק יב)
- ”וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף-קָדְקֹד.“ (דברים לג, פסוק כ)
- ”שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ כִּזְאֵבִים טֹרְפֵי טָרֶף לִשְׁפָּךְ-דָּם לְאַבֵּד נְפָשׁוֹת לְמַעַן בְּצֹעַ בָּצַע.“ (יחזקאל כב, פסוק כז)
- ”פֶּן-יִטְרֹף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי פֹּרֵק וְאֵין מַצִּיל.“ (תהלים ז, פסוק ג)
- לשון חז"ל ערבב כמה מרכיבים
- ”צֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר רְחֵלִים שֶׁטְּרָפָן זֶה בָזֶה, אִם רֹב מִן הַגְּמַלִּים, מֻתָּר, וְאִם רֹב מִן הָרְחֵלִים, אָסוּר, מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, אָסוּר.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ט, משנה א)
- ”אִם לֹא טָרַף יַיִן וָשֶׁמֶן מֵעֶרֶב שַׁבָּת, יִנָּתֵן זֶה בְעַצְמוֹ וְזֶה בְעַצְמוֹ.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יט, משנה ב)
- ”מִי שֶׁנִּפְרְקָה יָדוֹ וְרַגְלוֹ, לֹא יִטְרְפֵם בְּצוֹנֵן, אֲבָל רוֹחֵץ הוּא כְדַרְכּוֹ, וְאִם נִתְרַפָּא נִתְרַפָּא.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כב, משנה ו)
- ”טָרַף בַּקַּלְפִּי וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת; אֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַשֵּׁם וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַעֲזָאזֵל.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ד, משנה א)
- לשון חז"ל [חוק ומשפט] בהשאלה מן (1): גבה נכסים מלקוחות של בעל חובו.
- לוקח שטרפו ממנו השדה כותבין לו ב"ד טירפא היאך טרפוהו ממנו בשביל חובו של המוכר וחוזר וטורף מן המוכר. טור חושן משפט סי' קטז
גיזרון
עריכה- מילה מקראית במהות השורש ראו מידע נוסף.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהמידע נוסף
עריכה- מהות השורש ט־ר־ף לדעה אחת מהותו לשבור (אריה שובר, ביצה טרופה – שבורה, ספינה טרופה/מיטרפת – נשברת). לדעה אחרת הותו לשון ערבוב (אריה טורף בתנועתו הפראית מבלבל את האוכל, ביצה טרופה – מעורבבת, ספינה מיטרפת – מתערבבת בגלי הים)
תרגום
עריכה- אנגלית:
| השורש טרף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
טֹרַף
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ט־ר־ף |
| בניין | פֻּעַל |
- הוכה בכוח והתערבב
- הומת ונאכל על ידי חיה אוכלת בשר.
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעמיים במקרא, ושם כצורת סביל מבניין קל.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: word
| השורש טרף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
טֶרֶף
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | טרף |
| הגייה* | teref |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ט־ר־ף |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | |
_b_841.jpg)
- בעל חיים שניצוד ועומד להיאכל.
- ”הֶן-עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד-יֹאכַל טֶרֶף וְדַם-חֲלָלִים יִשְׁתֶּה.“ (במדבר כג, פסוק כד)
- ”כִּי כֹה אָמַר-יְהוָה אֵלַי כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל-טַרְפּוֹ אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו...“ (ישעיהו לא, פסוק ד)
- ”הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר, וְטֶרֶף אֵין לוֹ; הֲיִתֵּן כְּפִיר קוֹלוֹ מִמְּעֹנָתוֹ, בִּלְתִּי אִם לָכָד?“ (עמוס ג, פסוק ד)
- ”בָּרוּךְ יְהוָה שֶׁלּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם.“ (תהלים קכד, פסוק ו)
- ”הֵן פְּרָאִים בַּמִּדְבָּר יָצְאוּ בְּפָעֳלָם מְשַׁחֲרֵי לַטָּרֶף עֲרָבָה לוֹ לֶחֶם לַנְּעָרִים.“ (איוב כד, פסוק ה)
- בהשאלה: מאגר מזון לשימוש האדם.
- העיסוק בהמתה.
- מטרף בני עלית (בראשית)
- המדבר השומם מאדם שורץ חיות טרף.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: prey
ראו גם
עריכהטָרָף
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | טרף |
| הגייה* | taraf |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ט־ר־ף |
| דרך תצורה | משקל קָטָל |
| נטיות | |
- עברית חדשה החלק השטוח בעלי הצמחים, אשר מחובר לפטוטרת.
- ”וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ.“ (בראשית ח, פסוק יא)
- ”אֱמֹר כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה תִּצְלָח הֲלוֹא אֶת שָׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק וְאֶת פִּרְיָהּ יְקוֹסֵס וְיָבֵשׁ כָּל טַרְפֵּי צִמְחָהּ תִּיבָשׁ וְלֹא בִזְרֹעַ גְּדוֹלָה וּבְעַם רָב לְמַשְׂאוֹת אוֹתָהּ מִשָּׁרָשֶׁיהָ.“ (יחזקאל יז, פסוק ט)
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה במקרא פעמיים בלבד, בפסוקים לעיל. ארמית פירושו עָלֶה. טרפא.
תרגום
עריכהמידע נוסף
עריכה- המילה קיימת בארמית . בפסוק בבראשית ח' הנ"ל המפרשים לא מסבירים שזה לשון עלה אלא או פועל טָרַף (רש"י כותב שלשון זכר מרמזת על מין היונה) או פעול -שבור. (אונקלוס תרגם תביר). למעט האבן עזרא שבפירושו הראשון, כתב כי טרף הינו מילה נרדפת לעלה.
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: טרף (עלה) |
- "טָרָף", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 2965)