לָקוֹחַעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לקוח
הגייה* Lakoach
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־ק־ח
דרך תצורה משקל קָטוֹל
נטיות לָקוֹחַ־; ר': לָקוֹחוֹת, לָקוֹחוֹת־, כ': לָקוֹחִי, לָקוֹחוֹתֵיכֶם [1]
  1. צרכן, מי שֶׁקּוֹנֶה סחורה ממוֹכֵר.

גיזרוןעריכה

  • מן השורש ל־ק־ח כבר בלשון חז"ל.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. הקמץ נותר בכל הנטיות ואינו מתקצר לעולם, כיאה למשקל זה.


השורש לקח

השורש ל־ק־ח הוא שורש בודד, שאין שני לו בשפה העברית.

נטיות הפעליםעריכה

ל־ק־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל לָקַח לוֹקֵחַ, לָקוּחַ יִקַּח קַח לָקַחַת או לִקַּח
נִפְעַל נִלְקַח או נִקַּח נִלְקָח או נִקָּח יִלָּקַח הִלָּקַח לְהִלָּקַח
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין -אין- יֻקַּח -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל לֻקַּח מְלֻקָּח יְלֻקַּח -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְלַקֵּחַ מִתְלַקֵּחַ יִתְלַקַּח הִתְלַקֵּחַ לְהִתְלַקֵּחַ

הערותעריכה

  • יש המפרידים פועל חריג זה מכל גזרה אחרת שהיא, ומשייכים אותו לגזרה נפרדת משלו הקרויה: גזרת חסרי פה"פ למ"ד, ויש המזהים אותו עם גזרת חפ"נ.
  • במקרא השורש ניטה גם בבניין הסביל של בניין קל, בניין "פֻּעַל" (בלא דגש תבניתי בעה"פ): ” וַיֹּאמֶר הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת“ (בראשית ב, פסוק כג)

לָקוּחַעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לקוח
הגייה* Lakuach
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ל־ק־ח
דרך תצורה בינוני פעול מן בניין קל
נטיות נ"י: לְקוּחַ-, נ': לְקוּחָה, ר"ז: לְקוּחִים, ר"נ: לְקוּחוֹת
  1. שֶׁלְּקָחוּהוּ לְמָקוֹם אוֹ מִמָּקוֹם.
    • ”הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת; וּמָטִים לַהֶרֶג אִם תַּחְשׂוֹךְ“ (משלי כד, פסוק יא)
  2. לשון חז"ל שֶׁנִּקְנָה, שֶׁרָכְשׁוּ אוֹתוֹ.


מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה


השורש לקח

השורש ל־ק־ח הוא שורש בודד, שאין שני לו בשפה העברית.

נטיות הפעליםעריכה

ל־ק־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל לָקַח לוֹקֵחַ, לָקוּחַ יִקַּח קַח לָקַחַת או לִקַּח
נִפְעַל נִלְקַח או נִקַּח נִלְקָח או נִקָּח יִלָּקַח הִלָּקַח לְהִלָּקַח
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין -אין- יֻקַּח -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל לֻקַּח מְלֻקָּח יְלֻקַּח -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְלַקֵּחַ מִתְלַקֵּחַ יִתְלַקַּח הִתְלַקֵּחַ לְהִתְלַקֵּחַ

הערותעריכה

  • יש המפרידים פועל חריג זה מכל גזרה אחרת שהיא, ומשייכים אותו לגזרה נפרדת משלו הקרויה: גזרת חסרי פה"פ למ"ד, ויש המזהים אותו עם גזרת חפ"נ.
  • במקרא השורש ניטה גם בבניין הסביל של בניין קל, בניין "פֻּעַל" (בלא דגש תבניתי בעה"פ): ” וַיֹּאמֶר הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת“ (בראשית ב, פסוק כג)