לָקוֹחַ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאלקוח
הגייה*lakoakh
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשל־ק־ח
דרך תצורהמשקל קָטוֹל
נטיותלָקוֹחַ־; ר': לָקוֹחוֹת, לָקוֹחוֹת־, כ': לָקוֹחִי, לָקוֹחוֹתֵיכֶם [1]
  1. צרכן, מי שֶׁקּוֹנֶה סחורה ממוֹכֵר.

גיזרון

עריכה
  • מן השורש ל־ק־ח כבר בלשון חז"ל.

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. הקמץ נותר בכל הנטיות ואינו מתקצר לעולם, כיאה למשקל זה.
השורש לקח

השורש ל־ק־ח הוא שורש בודד, שאין שני לו בשפה העברית.

נטיות הפעלים

עריכה
ל־ק־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל לָקַח לוֹקֵחַ, לָקוּחַ יִקַּח קַח לָקַחַת או לִקַּח
נִפְעַל נִלְקַח או נִקַּח נִלְקָח או נִקָּח יִלָּקַח הִלָּקַח לְהִלָּקַח
הִפְעִיל הִקִּיחַ מַקִּיחַ יַקִּיחַ
הֻפְעַל -אין- -אין- יֻקַּח -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל לֻקַּח מְלֻקָּח יְלֻקַּח -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְלַקֵּחַ מִתְלַקֵּחַ יִתְלַקַּח הִתְלַקֵּחַ לְהִתְלַקֵּחַ

הערות

עריכה
  • יש המפרידים פועל חריג זה מכל גזרה אחרת שהיא, ומשייכים אותו לגזרה נפרדת משלו הקרויה: גזרת חסרי פה"פ למ"ד, ויש המזהים אותו עם גזרת חפ"נ.
  • במקרא השורש ניטה גם בבניין הסביל של בניין קל, בניין "פֻּעַל" (בלא דגש תבניתי בעה"פ): ” וַיֹּאמֶר הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת“ (בראשית ב, פסוק כג)

לָקוּחַ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאלקוח
הגייה*lakuakh
חלק דיברשם־תואר
מיןזכר
שורשל־ק־ח
דרך תצורהמשקל קָטוּל
נטיותנ"י: לְקוּחַ-, נ': לְקוּחָה, ר"ז: לְקוּחִים, ר"נ: לְקוּחוֹת
  1. שֶׁלְּקָחוּהוּ לְמָקוֹם אוֹ מִמָּקוֹם.
    • ”הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת; וּמָטִים לַהֶרֶג אִם תַּחְשׂוֹךְ“ (משלי כד, פסוק יא)
  2. לשון חז"ל שֶׁנִּקְנָה, שֶׁרָכְשׁוּ אוֹתוֹ.

גיזרון

עריכה
  • מן המקרא. בינוני פעול של לקח.

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה
השורש לקח

השורש ל־ק־ח הוא שורש בודד, שאין שני לו בשפה העברית.

נטיות הפעלים

עריכה
ל־ק־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל לָקַח לוֹקֵחַ, לָקוּחַ יִקַּח קַח לָקַחַת או לִקַּח
נִפְעַל נִלְקַח או נִקַּח נִלְקָח או נִקָּח יִלָּקַח הִלָּקַח לְהִלָּקַח
הִפְעִיל הִקִּיחַ מַקִּיחַ יַקִּיחַ
הֻפְעַל -אין- -אין- יֻקַּח -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל לֻקַּח מְלֻקָּח יְלֻקַּח -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְלַקֵּחַ מִתְלַקֵּחַ יִתְלַקַּח הִתְלַקֵּחַ לְהִתְלַקֵּחַ

הערות

עריכה
  • יש המפרידים פועל חריג זה מכל גזרה אחרת שהיא, ומשייכים אותו לגזרה נפרדת משלו הקרויה: גזרת חסרי פה"פ למ"ד, ויש המזהים אותו עם גזרת חפ"נ.
  • במקרא השורש ניטה גם בבניין הסביל של בניין קל, בניין "פֻּעַל" (בלא דגש תבניתי בעה"פ): ” וַיֹּאמֶר הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת“ (בראשית ב, פסוק כג)