קנוי
קָנוּי
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קנוי |
הגייה* | kanuy |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ק־נ־י/ה |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | נ׳ קְנוּיָה, ר׳ קְנוּיִּים, נ"ר קְנוּיּוֹת |
- לשון חז"ל מה שנרכש ונמצא בבעלותו של אדם.
- ”אמר [לה] השאילני [קורדומי] אמר קרדום שאני קנוי קונם נכסים עלי אם יש [לך] קרדום בידוע שאין לו קרדום“ (תוספתא, מסכת נדרים – פרק ד, הלכה ה)
גיזרון
עריכה- בינוני פעול מן קנה
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה
השורש קנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
קִנּוּי
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קינוי |
הגייה* | kinuy |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ק־נ־א |
דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
נטיות |
- לשון חז"ל קנאה של בעל לאשתו, בעיקר בהלכות סוטה.
- ”אמר ריש לקיש מה לשון קינוי דבר המטיל קנאה בינה לבין אחרים“ (בבלי, מסכת סוטה – דף ב, עמוד ב)
גיזרון
עריכה- שם פעולה מן קינא
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: jealousy
ראו גם
עריכה
השורש קנא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|