קנוי
קָנוּי
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קנוי |
| הגייה* | kanuy |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ק־נ־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | נ׳ קְנוּיָה, ר׳ קְנוּיִּים, נ"ר קְנוּיּוֹת |
- לשון חז"ל מה שנרכש ונמצא בבעלותו של אדם.
- ”אמר [לה] השאילני [קורדומי] אמר קרדום שאני קנוי קונם נכסים עלי אם יש [לך] קרדום בידוע שאין לו קרדום“ (תוספתא, מסכת נדרים – פרק ד, הלכה ה)
גיזרון
עריכה- בינוני פעול מן קנה
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה| השורש קנה | |
|---|---|
|
קִנּוּי
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קינוי |
| הגייה* | kinuy |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־נ־א |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | |
- לשון חז"ל קנאה של בעל לאשתו, בעיקר בהלכות סוטה.
- ”אמר ריש לקיש מה לשון קינוי דבר המטיל קנאה בינה לבין אחרים“ (בבלי, מסכת סוטה – דף ב, עמוד ב)
גיזרון
עריכה- שם פעולה מן קינא
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: jealousy
ראו גם
עריכה| השורש קנא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|