סגף
סִגֵּף
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | סיגף |
| שורש וגזרה | ס־ג־ף |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל מנע מן הגוף צרכיו וגרם לו צער
- ”מֵתָה כְדַרְכָּהּ, הֲרֵי זֶה אֹנֶס; סִגְּפָהּ וָמֵתָה, אֵינוֹ אֹנֶס.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ז, משנה י)
- ”אין רשאין לסגף עצמן בתענית שלא לשבר את כחן“ (תוספתא, מסכת תענית – פרק ב, הלכה יב)
גיזרון
עריכה- לשון חז"ל מארמית: עינוי
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: word
ראו גם
עריכה
| השורש סגף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|