הִסְתַּגֵּףעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא היסתגף
שורש וגזרה ס־ג־ף
בניין הִתְפַּעֵל
  1. ציער את עצמו, מנע מעצמו תענוגי הגוף, בדרך כלל על מנת לזכך את הנפש.
    • הרב המקובל הסתגף במשך שנים מערב שבת לערב שבת.

גיזרוןעריכה

מארמית עינוי-סיגוף. מצוי בלשון חז"ל.

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

ראו גםעריכה