סוּמָאעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סומא
הגייה* suma
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־מ־א, גזרת נל"א
דרך תצורה
נטיות ר׳ סוּמִין או סוּמִים
  1. לשון חז"ל אדם שאינו רואה.

גיזרוןעריכה

  • מארמית.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש סמא
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית עוורת,אי-יכולת ראייה.
גזרה גזרת נל"א
הופיע לראשונה בלשון חז"ל


השורש ס־מ־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעליםעריכה

ס־מ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין-

(ב׳ פעוּל: סָמוּי)

נִפְעַל נִסְמָא נִסְמָא יִסָּמֵא הִסָּמֵא לְהִסָּמֵא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל סִמֵּא מְסַמֵּא יְסַמֵּא סַמֵּא לְסַמֵּא
פֻּעַל סֻמָּא מְסֻמָּא יְסֻמָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִסְתַּמֵּא מִסְתַּמֵּא יִסְתַּמֵּא הִסְתַּמֵּא לְהִסְתַּמֵּא

הערהעריכה

משנת הרמב"ם והתלמוד הירושלמי נהגו בפועל זה גם על דרך גזרת נל"י/ה: