סגי נהור
סַגִּי נְהוֹר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סגי נהור |
הגייה* | sagi nehor |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ס־ג־י/ה; נ־ה־ר |
דרך תצורה | צירוף |
נטיות |
- לשון חז"ל עיוור. אדם שאיבד את חוש הראיה.
- ”בְּשׁוּק סְמַיָּא צָוְחִין לַעֲוִירָא סַגֵּי נְהוֹר.“ (בראשית רבה, פרשה ל, סימן ט)
מקור
עריכה- מארמית: רב האור (השוו שגיא, ונהורא נָהַר).
- מקובל שזוהי לשון מכבדת שאומרת את ההיפך מהמצב העובדתי. ומכאן הביטוי לשון סגי נהור. יש מפרשים שהמשמעות כביכול עיניו ראו כל כך הרבה אור עד שהסתנוור. בירושלמי כתובות פ"א הלכה א משמע שזוהי לשון קנטור.
צירופים
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: לשון סגי נהור |