מקור הביטוי במקרא. נראה שבהתחלה השתמשו בו כצירוף מקרי, ולפעמים צורפו אליו ביטויים נוספים, לדוגמא: ”לְשַׁמָּה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה“ (דברים כח, פסוק לז), או: ”לְחֶרְפָּה וּלְמָשָׁל לִשְׁנִינָה וְלִקְלָלָה“ (ירמיהו כד, פסוק ט). משמעות מילולית: "משל" - דבר שממשילים בו, מביאים אותו כדוגמא. "שנינה" - שמדברים בו שוב ושוב.
