חִגֵּר א עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חיגר
הגייה* chiger
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ח־ג־ר א
דרך תצורה משקל קִטֵּל
נטיות עפ"י המקרא: ר׳ חִגְרִים, נ׳ חִגֶּרֶת, נ"ר חִגְרוֹת
  1. לשון חז"ל בעל מום באחת מרגליו או בשתיהן אשר גורם לו צליעה.

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

מידע נוסף עריכה

  • בתנ"ך נהוג שדגש נשמט כאשר האות הדגושה מנוקדת בשווא נח (בייחוד במשקל "קִטֵּל" ובפועלי חפ"נ) , כך למשל: עִוְרִים, פִּקְחִים, יִקְחוּ וכו'..אולם, עפ"י החלטותיה של האקדמיה ללשון העברית: "דגש חזק הבא במילה (או בנטייתה) יבוא בצורות הנוטות גם כאשר האות שוואית. למשל: יִקַּח- יִקְּחוּ, עִוֵּר-עִוְּרִים" [1] ראוי להדגיש כי הדוגל עפ"י דרך התנ"ך-בהשמטת הדגש, אינו טועה כלל וכלל.

ראו גם עריכה


השורש חגר א

השורש ח־ג־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים עריכה

ח־ג־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָגַר חוֹגֵר יַחְגֹּר חֲגֹר לַחֲגֹר או לַחְגֹּר
נִפְעַל
הִפְעִיל הֶחְגִּיר מַחְגִּיר יַחְגִּיר הַחְגֵּר לְהַחְגִּיר
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל נִתְחַגֵּר מִתְחַגֵּר יִתְחַגֵּר הִתְחַגֵּר לְהִתְחַגֵּר

חִגֵּר ב עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חיגר
שורש וגזרה ח־ג־ר ב, גזרת השלמים, פ"ג
בניין פִּעֵל
  1. חיבר מותניו בחגורה.
    • עליך לְחַגֵּר חגורתך בטרם תחל הנסיעה.

נגזרות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

חָגַר א עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חגר
שורש וגזרה ח־ג־ר ב, גזרת השלמים, פ"ג
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא הקיף, כרך סְביב-.
    • וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו, וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת...“ (שמות כט, פסוק ט)
    • ”וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת־בְּנֵי אַהֲרֹן, וַיַּלְבִּשֵׁם כֻּתֳּנֹת וַיַּחְגֹּר אֹתָם אַבְנֵט, וַיַּחֲבֹשׁ לָהֶם, מִגְבָּעוֹת – כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת־מֹשֶׁה.“ (ויקרא ח, פסוק יג)
    • וַיַּחְגְּרוּ שַׂקִּים בְּמָתְנֵיהֶם וַחֲבָלִים בְּרָאשֵׁיהֶם, וַיָּבֹאוּ אֶל־מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל...“ (מלכים א׳ כ, פסוק לב)
    • ”לֹא יִקְשֹׁר סֶרֶט שֶׁל צֶמֶר בְּשֶׁל פִּשְׁתָּן לַחְגּר בּוֹ אֶת מָתְנָיו, אַף עַל פִּי שֶׁהָרְצוּעָה בָאֶמְצַע.“ (כלאים ט, פסוק ט)
  2. בהשאלה: כרך חגורה לגופו.
    • ”וְכָל־מוֹאָב, שָׁמְעוּ, כִּי־עָלוּ הַמְּלָכִים, לְהִלָּחֶם בָּם; וַיִּצָּעֲקוּ, מִכֹּל חֹגֵר חֲגֹרָה וָמַעְלָה וַיַּעַמְדוּ עַל־הַגְּבוּל.“ (מלכים ב׳ ג, פסוק כא)

גזרון עריכה

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

תרגום עריכה

למשמעות (1):

למשמעות (2):

חָגַר ב עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חגר
שורש וגזרה ח־ג־ר א, גזרת השלמים, פ"ג
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל צָלַע, לא היה יציב בהליכתו.
    • "ר' שמעון בן גמליאל אומר: אם היה חוגר באחת מרגליו או סומא באחת מעיניו מומין גדולין הן יוציא ויתן כתובה" (תוספתא, סדר נשים, מסכת כתובות, פרק ז', י')
    • לאחר שגולן שבר את כף רגלו ונחבש בגבס, הוא חגר במשך חודש ימים.

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה


השורש חגר א

השורש ח־ג־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים עריכה

ח־ג־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָגַר חוֹגֵר יַחְגֹּר חֲגֹר לַחֲגֹר או לַחְגֹּר
נִפְעַל
הִפְעִיל הֶחְגִּיר מַחְגִּיר יַחְגִּיר הַחְגֵּר לְהַחְגִּיר
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל נִתְחַגֵּר מִתְחַגֵּר יִתְחַגֵּר הִתְחַגֵּר לְהִתְחַגֵּר

ראו גם עריכה

חָגַר ג עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חגר
שורש וגזרה ח־ג־ר א, גזרת השלמים, פ"ג
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל נעצר מעט במכשול, נתקע לא עבר חלק.
    • וכמה פגימתה? שתהא חוגרת הציפורן.

גיזרון עריכה

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ראו גם עריכה