צוֹלֵעַעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צולע
הגייה*
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש צ־ל־ע
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות נ׳ צוֹלַעַת, ר׳ צוֹלְעִים, נ"ר צוֹלְעוֹת
  1. לשון המקרא מי שיש לו מום ברגליו ומתקשה בהליכה. בהשאלה: מתקשה במעשיו.
    • ”הִנְנִי עֹשֶׂה אֶת כָּל מְעַנַּיִךְ בָּעֵת הַהִיא וְהוֹשַׁעְתִּי אֶת הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּץ “ (צפניה ג, פסוק יט)
    • העסק הצולע טרם נסגר
    • המשימה נעשתה בצורה צולעת למדי.

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: lame‏‏‏‏