צלע

צֵלַע או צֶלַע

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צלע
הגייה*	tsela׳
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	צ־ל־ע
דרך תצורה	משקל קֵטֶל משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ צְלָעֹות; צֶלַע־, ר׳ צַלְעֹות־; כ׳ צַלְעֹו

1. לשון המקרא בסיפור בריאתם של אדם וחוה – האיבר ממנו נבראת האישה, נקבת האדם.

   • ”וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. וַיִּבֶן יהוה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם.“ (בראשית ב, פסוקים כא – כב).

2. (אנטומיה) אחת העצמות הארוכות והמעוקלות, ששנים עשר זוגות שלהן מרכיבות את עיקר בית החזה. ותפקידן להגן על הריאות, הלב וכלי הדם הגדולים.

   • סך-הכל יש 12 זוגות של צלעות, שאותן מחלקים לשלוש קבוצות, על פי חיבורן לעמוד השדרה, לעצם החזה וסחוס הצלע.

3. לשון המקרא צד, עבר, דופן, שפה או פאה.

   • ”וְשַׂמְתָּ אֶת-הַשֻּׁלְחָן, מִחוּץ לַפָּרֹכֶת, וְאֶת-הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן, עַל צֶלַע הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה; וְהַשֻּׁלְחָן--תִּתֵּן, עַל-צֶלַע צָפוֹן.“ (שמות כו, פסוק לה).
   • ”וַיָּמָד קִיר-הַבַּיִת, שֵׁשׁ אַמּוֹת; וְרֹחַב הַצֵּלָע אַרְבַּע אַמּוֹת סָבִיב סָבִיב, לַבַּיִת--סָבִיב. וְהַצְּלָעוֹת צֵלָע אֶל-צֵלָע שָׁלוֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים, וּבָאוֹת בַּקִּיר אֲשֶׁר-לַבַּיִת לַצְּלָעוֹת סָבִיב סָבִיב--לִהְיוֹת אֲחוּזִים; וְלֹא-יִהְיוּ אֲחוּזִים, בְּקִיר הַבָּיִת.“ (יחזקאל מא, פסוקים ה – ו).

4. (גאומטריה) אחד מן הקטעים הסוגרים שטח לצורה דו ממדית או מהווה מצולע.

   • משולש הוא מצולע בעל 3 צלעות, ומרובע הוא מצולע בעל 4 צלעות.

כלוב הצלעות

גיזרון

• מילה מקראית.

צירופים

• כלוב הצלעות
• צלע הר

נגזרות

• מצולע
• זצ"ז
• צז"צ
• צצ"ז
• צצ"צ

מילים נרדפות

• דופן (3)
• פאה (3)

תרגום

• אנגלית: rib‏‏‏‏ (2), side‏‏‏‏ (3, 4)

מידע נוסף

• במקרא גם מכונה אשתו של אדם צלעו (על פי המתואר בבראשית בריאת האשה מצלע האדם) ”ואיד נכון לצלעו“ (איוב יח, פסוק יב)

ראו גם

• חזה
• עמוד השדרה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: צלע

צָלַע

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ש־ר־ש
בניין

1. לשון המקרא הלך בצורה לא תקנית. מחמת מום ברגלו וקושי בהליכה.

   • ”וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ.“ (בראשית לב, פסוק לב)
   • אל נא תצלע בפני אדם צולע

2. בהשאלה: נכשל במעשיו. או לא התקדם כמו שצריך ומצופה.

   • ”וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים וְלֹא יָדַעְתִּי “ (תהלים לה, פסוק טו)

נגזרות

נגזרות

• צולע
• צליעה

צֹלֵעַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צולע
הגייה*
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	צ־ל־ע
דרך תצורה
נטיות	נ׳ צֹלֵעָה צֹלַעַת

1. לשון המקרא מי שיש לו מום ברגליו ומתקשה בהליכה. בהשאלה: מתקשה במעשיו.

   • ”הִנְנִי עֹשֶׂה אֶת כָּל מְעַנַּיִךְ בָּעֵת הַהִיא וְהוֹשַׁעְתִּי אֶת הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּץ “ (צפניה ג, פסוק יט)
   • העסק הצולע טרם נסגר
   • המשימה נעשתה בצורה צולעת למדי.

גיזרון

צירופים

• ברווז צולע

נגזרות

• מילה גזורה

מילים נרדפות

• נָכֶה, נכה רגל
• חיגר
• פיסח

ניגודים

תרגום

• אנגלית: lame‏‏‏‏

צֶלַע ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש	ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות

1. בהשאלה: כשלון.

   • ”כִּי אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד“ (תהלים לח, פסוק יח)
   • ”וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים וְלֹא יָדַעְתִּי “ (תהלים לה, פסוק טו)

מילים נרדפות

• צליעה

ניגודים

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏