זְחִיחוּת

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זחיחות
הגייה* zkhikhut
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ז־ח־ח
דרך תצורה משקל קְטִילוּת
זחוח + ־וּת
נטיות זְחִיחוּת־
  1. עברית חדשה תחושת עליונות או זלזול בסביבה. בפרט, תחושת בטחון מופרז שאינה מוצדקת.
    • "כּ'אָחות רחמניה' ממש, בּאותו הצלצול של זחיחות דעת ואי-נפקא מינה שכל אומן מדבר בו על אומנותו בנעימה מיוחדת של מומחית זכרה גם מילים טכניות" י.ח ברנר [1]
    • לאחר הצלחתי במבחן הראשון חשתי זחיחות ולא התכוננתי כיאות למבחן השני.
    • "מיד זחה דעתי עלי ואני בוש מקוני לעמוד לפניו מתוך זחיחות הלב" ("תמול שלשום", ש"י עגנון)

גיזרון

עריכה
  • השרשים ז־ח־ח, ז־ו־ח – הוראתם תזוזה מהמקום. בזחיחות הכוונה, כנראה, לתזוזה של הדעת ממקומה הראוי. בתלמוד הבבלי מופיע: "דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו שאם תזוח דעתו עליו אומרין לו חזור לאחוריך" (יומא כב ב).

צירופים

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: אופוריה


השורש זחח

השורש ז־ח־ח הוא שורש מגזרת השלמים. התפתח משורש ז־ו־ח

נטיות הפעלים

עריכה
פ־ע־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין-

(ב׳ פעוּל: זָחוּחַ)

-אין- -אין- -אין-
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל -אין-
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין-

הערות שוליים

עריכה
  1. ציטוט מתוך הרומן-הספרותי העברי האחרון של הסופר יוסף חיים ברנר. שכול וכישלון עמ' 92