דרקון
דְּרָקוֹןעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דרקון |
| הגייה* | drakon |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ דְּרָקוֹנִים |
_(14766707515).jpg)
- לשון חז"ל יצור אגדי בדמות נחש או תנין מכונפים וענקיים, המסוגל לעוף ולרשוף.
- ”הַמּוֹצֵא כֵלִים וַעֲלֵיהֶם צוּרַת חַמָּה, צוּרַת לְבָנָה, צוּרַת דְּרָקוֹן – יוֹלִיכֵם לְיָם הַמֶּלַח.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ג, משנה ג)
- ”אילה זו – רחמה צר; בשעה שכורעת ללדת אני מזמין לה דרקון שמכישה בבית הרחם, ומתרפה ממולדה; ואלמלי מקדים רגע אחד או מאחר רגע אחד – מיד מתה“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף טז, עמוד ב)
- שם פרטי לזכר.
גיזרוןעריכה
- מקורה של המילה מיוונית: drakōn) δράκων), "נחש ענקי", "פיתון", "דרקון".
- עפ"י זרות שמם , בני דרקון תוייגו כצאצאי נוכריים, וכנראה צאצאים הם לאיכלוסיות שסופחו לממלכת ישראל עוד בתקופת ממלכת שלמה והפכו ברבות הימים מעבדי המקדש לעובדי המקדש, בספר עזרא נחשבים לסייעני הלווים, ועובדי מקדש מדרגה נמוכה, שנטמעו בישראל[1].
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
יצור אגדי בדמות נחש
|
שם פרטי לזכר
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: דרקון |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דרקונים |
סמוכיןעריכה
- ↑ עזרא ,עולם התנך, דברי הימים הוצאה לאור בע"מ 1993-1996עמוד: 139