תנין

תַּנִּין

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תנין
הגייה^*	tanin
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ת־נ־ן
דרך תצורה	משקל קַטִּיל
נטיות	ר׳ תַּנִּינִים

תנין היאור

תנין בשעת הליכה

תנין חשמלי

שם כללי לבעל חיים טורף מסדרת התנינאים שבמחלקת הזוחלים, והסוג Crocodylus בפרט.
- ”דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי“ (יחזקאל כט, פסוק ג)
- ”כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר, תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת; וְאָמַרְתָּ אֶל-אַהֲרֹן, קַח אֶת-מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי-פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין.“ (שמות ז, פסוק ט)
- לאל המצרי סוֹבֶּק היה ראש כשל תנין.
- בחוות התנינים של חמת־גדר ניתן לראות אליגטורים ותניני יאור, ואף קיימנים וגביאלים.
לשון המקרא יצור אגדי הדומה בחזותו לנחש, דרקון.
- ”וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.“ (בראשית א, פסוק כא)
- ”בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן וְהָרַג אֶת-הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם“ (ישעיהו כז, פסוק א)
- ”עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין.“ (תהלים צא, פסוק יג)
בהשאלה מַחְבָּר מתכתי המשמש לחיבור חוטים מוליכים זה לזה.

גיזרון

משפה קדם שמית ד-נ-ן, ת-נ-ן במשמעות - להתעצם להתחזק להתבצר, להרעיד האדמה, להרעיד מעוצמת הרעש. בתעתיק ערבי דנ-דנ "دَنْدَن‎" מפלצת-דג מיתית מן המים, הדג הגדול ביותר בים.
מקושרת כנראה למצרית עתיקה דנ-וו-ן denwen משמעותה מפלצת מים שניצחה את רוחו המתה של פרעה מסמלת הרס ותוהו ובוהו, ואת כוחות ההרס של הטבע.
באכדית "דֶנינו" danninu משמעותו עולם המתים הבלתי נגיש עבור החיים.
2 אוגריתית - "תנן" tnn בהוראת - דרקון קדמוני.
המילה משותפת למספר לשונות שמיות; למשל תַּנִּינָא‎ / ܬܱܢܺܝܢܳܐ‎‎ בארמית - היא מפלצת בדמות נחש השוכנת במים. בערבית تِنِّين (תִנִּין) ; כולן מתאימות להגדרה (2).
מקושר כנראה גם ליוונית עתיקה "טונוס" - θύννος, בהוראת דג טונה.
המילה בערבית "תִנִּין" تنين נגזרת של דנדן يُدَنْدِنُ‎‎ = נהמה נְהָמָה , קול חייתי חזק.
ובאנגלו-לטינית - תֵ'יינִין thynnine שם כולל למין של צרעה.