נהמה
נְהָמָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נהמה |
| הגייה* | nehama |
| חלק דיבר | שם פעולה |
| מין | נקבה |
| שורש | נ־ה־ם |
| דרך תצורה | משקל קְטָלָה |
| נטיות | ר׳ נְהָמוֹת; נַהֲמַת־[1], ר׳ נַהֲמוֹת־ |
- לשון המקרא קול עמום וחזק. "נהמה" היא קול הים, האריה והדוב, וקולות הדומים להם.
- ”וְיִנְהֹם עָלָיו בַּיּוֹם הַהוּא כְּנַהֲמַת יָם“ (ישעיהו ה, פסוק ל).
- "ויתהולל לבי בחלחלה ומותני ברעדה ונהמתי עד תהום תבוא" (מגילת ההודיות, עמ' 10).
- "ככפיר שאג לעומתו / לא נחפז שור מנהמתו" (יניי, "אחזה רעדה לשבטי תם", 41).
- "הכפירים ממעונתם, שריקת השחל והנמר, נהמת היאגואר (חיים זליג סלונימסקי, אות זיכרון לאלכסנדר פון הומבולט, עמ' 30).
- "נהמות ההסכמה הבוקעות מקרב 'נאמני המולדת' אינן מסוגלות לטשטש זאת" (משה דור, היסטריה, מעריב, 12 בנובמבר 1986, עמ' 10).
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהמידע נוסף
עריכהלמשמעות הנהמה שבמקרא ראו דברי יוסף ברסלבי:
| "נתינת הקול" של האריה, בהקבלה לשאגתו, הפכה במקרא שגרה... הנהימה... אינה שאגה, כי לא האריה בלבד "נוהם", כי אם גם הדב... "הנהימה" היא הבעת התרגשות חזקה, פעמים של שמחה ותאוה, ופעמים של כעס ורוגז: "אריה נוהם ודב שוקק - מושל רשע על עם דל (משלי כ"ח, טו); "נהימת האריה" במשל זה מקבילה ל"שקיקת הדב"; "השקיקות" היא ודאי, תאוה, או רעבון, לאוכל או למשקה... משמעות השורש (נהום) בערבית היא "שקיקה, תאוה, להיטות אחרי", וביחוד "להיטות אחרי אוכל"... "הנהימה היא גם הבעת כאב גדול: "ונהמת באחריתך, ככלות בשרך ושארך" (שם [משלי] ה', יא)... "הנהימה" היא לגבי הנביא נמוכה הרבה מקול השאגה ושונה ממנו. היא מזכירה לו יותר את נהמת גלי הים: "וינהם עליו ביום ההוא כנהמת-ים" (שם ה, ל). | ||
| – י' ברסלבי, "'הישאג אריה ביער וטרף אין לו'? (שאגת האריה, נהימתו והגייתו)", בית מקרא כרך ל חוברת ב, אדר א' תשכ"ז, עמ' 14 | ||
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה| השורש נהם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|