גלימה
גְּלִימָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גלימה |
| הגייה* | glima |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ג־ל־ם |
| דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
| נטיות | ר׳ גְּלִימוֹת; גְּלִימַת־, ר׳ גְּלִימוֹת־ |
_(6363249549).jpg)
- לשון חז"ל בגד עליון שמתעטפים בו.
- המלך התהלך בגלימת פאר חדשה.
- ”ראיתי את רב כהנא כאשר היה צער בעולם הסיר גלימתו ופכר ידיו ומתפלל“ (בבלי, מסכת שבת – דף י, עמוד א)
גיזרון
עריכה- נשאלה ללשון חז"ל מארמית: גִּלִים "אַדֶּרֶת" (ראה תרגום אונקלוס לבראשית כה, כה). המילה הגיעה לארמית כנראה מאכדית gulēnu "מעיל". בתלמוד מצויה אטימולוגיה עממית, הגוזרת את המילה משורש ג־ל־ם המקראי: ”גלימא - שנעשה בו כגולם“ (בבלי, מסכת שבת – דף עז, עמוד ב). מקבילות ביוונית: khlamús) χλᾰμῠ́ς) וכן khlaîna) χλαῖνᾰ)
- מקור שם העצם 'גלימה' שחודש בלשון חז"ל הוא מקראי: ”בִּגְלוֹמֵי תְּכֵלֶת“ (יחזקאל כז, פסוק כד)) בהוראת לבושי-תכלת. ראו גלם.
