בַּהַט עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בהט
הגייה* bahat
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ה־ט
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
 
מנורה העשוייה בהט
  1. לשון המקרא אבן רכה למדי; גבס או קלציט.
    • ”...עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת“ (אסתר א, פסוק ו)
    • כלי מתכת, בהט ופאיאנס הופיעו בראשית התקופה הפרסית בכמות גדולה, ועד מהרה היו לממצא שופע בקברי ארץ ישראל ישראל אפעל,ההיסטוריה של ארץ-ישראל, מאה השתים עשרה-332 לפני הספירה,עמוד:299

גיזרון עריכה

  • (1)כנראה שבספר אסתר עמדה לפני מתרגמי השבעים המילה 'ברקת' ולא בהט, שכן ביוונית תירגמו הם את שם האבן המופיע בספר אסתר בשם 'סמרגדיס' (אזמרגד,σμάραγδος‏‏‏‏) היא אבן הברקת ששורשה נוכח עוד בלשונות קדם-שמיות, ונגזרתה היא תיבת ברק בהוראת הבזק בהיר.
  • תרגום יונתן מתרגם לארמית: 'מרמרין' בהוראת שיש. בעברית חדשה נתקבעה הוראת השם בהט כאלבסטר.

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: בהט
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בהט