בהט

בַּהַט

מנורה העשוייה בהט

לשון המקרא אבן רכה למדי; גבס או קלציט.
- ”...עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת“ (אסתר א, פסוק ו)
- כלי מתכת, בהט ופאיאנס הופיעו בראשית התקופה הפרסית בכמות גדולה, ועד מהרה היו לממצא שופע בקברי ארץ ישראל ישראל אפעל,ההיסטוריה של ארץ-ישראל, מאה השתים עשרה-332 לפני הספירה,עמוד:299

(1)כנראה שבספר אסתר עמדה לפני מתרגמי השבעים המילה 'ברקת' ולא בהט, שכן ביוונית תירגמו הם את שם האבן המופיע בספר אסתר בשם 'סמרגדיס' (אזמרגד,σμάραγδος‏‏‏‏) היא אבן הברקת ששורשה נוכח עוד בלשונות קדם-שמיות, ונגזרתה היא תיבת ברק בהוראת הבזק בהיר.
תרגום יונתן מתרגם לארמית: 'מרמרין' בהוראת שיש. בעברית חדשה נתקבעה הוראת השם בהט כאלבסטר.

ערך בוויקיפדיה: בהט

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בהט