השביע

הִשְׂבִּיעַ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	השביע
שורש וגזרה	שׂ־ב־ע, גזרת השלמים, ל"ג
בניין	הִפְעִיל

1. (יש לשכתב פירוש זה): סיפק מזון כל הצורך

   • כי השביע נפש שוקקה ונפש רעבה מלא טוב (תהלים)
   • לחם מחיטה מלאה משביעני.
   • ארוחת הערב המגוונת תשביע אותי.

2. בהשאלה: סיפק צרכים גופניים

   • אבר קטן ישנו באדם מרעיבו שבע ומשביעו רעב.

מילים נרדפות

• השביר
• הרוה

ניגודים

• הרעיב

ראו גם

• שֹבַע ושִֹבֵּעַ

הִשְׁבִּיעַ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	השביע
שורש וגזרה	שׁ־ב־ע, גזרת השלמים, ל"ג
בניין	הִפְעִיל

1. חייב את האחר בשבועה. קיבל והאמין בהבטחה מאחר על סמך שבועה.

   • כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלים את עצמותי מזה אתכם (שמות)