ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
צורך
|
הגייה* |
tsorekh
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
צ־ר־ך
|
דרך תצורה |
משקל קֹטֶל
|
נטיות |
ר׳ צְרָכִים; צׂרֶךְ־, ר׳ צָרְכֵי־
|
- לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): דבר־מה שאי־אפשר בלעדיו, שהוא נחוץ, שמזדקקים לו.
- ”וַאֲנַחְנוּ נִכְרֹת עֵצִים מִן הַלְּבָנוֹן כְּכָל צָרְכֶּךָ וּנְבִיאֵם לְךָ רַפְסֹדוֹת עַל יָם יָפוֹ וְאַתָּה תַּעֲלֶה אֹתָם יְרוּשָׁלִָם.“ (דברי הימים ב׳ ב, פסוק טו)
- המים הם צורך בסיסי, ובלעדיהם אין קיום.
- כדי לרזות יש צורך במשטר של דיאטה.
- "כדי להגשים חלום אחד ישן / יש צורך במיליון חולמים / שלא עוצמים את עיניהם." (מקום בלב, מאת אהוד מנור)
- עברית חדשה הרגשה שיש דבר־מה שאי־אפשר בלעדיו; מניע לפעולה.
- בביקורו בפולין הוא חש צורך לבקר ברחוב שבו גרו סבו וסבתו.
המילה (כמו השורש) מופיעה פעם אחת במקרא.
ערך בוויקיפדיה: צורך |
- לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): היתה לו סיבה לרצות, רצה וביקש דבר.
- ”למה פורש ובוכה מפני שצריך להשביעו למה פורשין ובוכין מפני שצרכו להשביעו ולמה צרכו להשביעו שכבר היה מעשה“ (תוספתא, מסכת יומא – פרק א, הלכה ח)
- במשפחתינו לא צורכים ממתקים מעבר למסיבות וחגים.
- נדיר בלשון חז"ל. השורש קיים פעם אחת במקרא.