מנור
מָנוֹר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מנור |
| הגייה* | manor |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ו־ר |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ מְנוֹרִים; מְנוֹר־, ר׳ מְנוֹרֵי־ |
- (טקסטיל) מוט עגול, מחלקי נול או מכונת אריגה, אליו קשורים חוטי השתי ועליו נכרך הבד שנארג.
- "וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל וְנֹשֵׂא הַצִּנָּה הֹלֵךְ לְפָנָיו." (שמואל א יז ז)
- "וְהוּא הִכָּה אֶת הָאִישׁ הַמִּצְרִי אִישׁ מִדָּה חָמֵשׁ בָּאַמָּה וּבְיַד הַמִּצְרִי חֲנִית כִּמְנוֹר אֹרְגִים..."." (דברי הימים א יא כג)
- (ימאות) כלונס בסירה או בספינת מפרשים, המשמש למתיחת השפה התחתית של מפרש, על פי רוב של מפרשים אורכיים.
- "המנור הוא מוט־עץ עבה שאליו קשור שֹׁבֶל המפרש." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
גיזרון
עריכה- אולי מן נִיר, אחד מחלקי נול האורגים. אכדית: niru, ארמית: נִירָא, ערבית: נִיר. (עפ"י א' אבן שושן, המילון החדש, תשכ"ו.)
- על יסוד הדמיון למנור האורגים הקדום. ועד הלשון העברית, מונחי מפרשים וחלקיהם (תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
פרשנים מפרשים
עריכה- רש"י על דברי הימים א יא כג: "כמנור אורגים" - עץ שכורכים עליו הבגד.
צירופים
עריכהתרגום
עריכה כלונס של נול לאריגה
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנורים (למפרשים) |
הערות שוליים
עריכה- ↑ booms, בלשון רבים, "כלונסאות המפרשים", הוא הכינוי לכלונסאות הרזרביים (סקריות וגפים) באוניית מפרשים בעלת מעטה רוחבי המאוחסנים על הסיפון.