אוּד עָשֵׁן עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אוד עשן
הגייה* ud ashen
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צרף
נטיות ר׳ אוּדִים עָשֵׁנִים
  1. כינוי לאדם תשוש וחסר תקווה.

מקור עריכה

  • ”וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִשָּׁמֵר וְהַשְׁקֵט אַל תִּירָא וּלְבָבְךָ אַל יֵרַךְ מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים הָאֵלֶּה בָּחֳרִי אַף רְצִין וַאֲרָם וּבֶן רְמַלְיָהוּ.“ (ישעיהו ז, פסוק ד)
  • רש"י על ישעיהו ז ד: "זנבות האודים העשנים" - יהיו בעיניך כזנבות אודים שכבתה שלהבת שלהם. אודים (טיצני"ש בלע"ז).

ראו גם עריכה