אחורי
אֲחוֹרִי
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אחורי |
| הגייה* | akhori |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | א־ח־ר |
| דרך תצורה | אחור + ־ִי |
| נטיות | ר׳ אֲחוֹרִיִּים; נ׳ אֲחוֹרִית, ר׳ אֲחוֹרִיּוֹת |
- עברית חדשה ההפך מקדמי, נמצא מצד אָחוֹר.
- ”ישנו לבושים בבגדינו ולמראשותינו צרור קטן, במקרה שנצטרך לסגת לקו אחורי יותר.“ (התנפלות הערבים על פתח־תקווה בימי המנדט הבריטי, מאת אסתר ראב, בפרויקט בן יהודה)
- ”מחליפו של רן כבלם אחורי – ירון בן־דב, עשה עבודת נקיון יעילה בהגנה [...].“ ("מעריב", 26 בפברואר 1991, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- עברית חדשה (ימאות) (א) קרוב אל הירכתיים, למשל: "צור אחורי", מדחף תמרון אחורי", "שוקע אחורי". (ב) בסירות ובספינת מפרשים בעלות שני תרנים ויותר: של התורן האחורי, למשל: "מפרש אחורי (תחתי)", "סקריה אחורית עילית".
- "סָמוֹךְ אֲחוֹרִי (back stay) הוּא כֶּבֶל הָקָּבוּעַ בְּחֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַתֹּרֶן וְנִמְתָּח לְאָחוֹר." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
- ”עקב הקירבה הרבה שבין שתי האניות קרע מוט החרטום של ה“סראפיס” את המפרש האחורי של [האניה] האמריקאית.“ (המערכה על הימים, מאת מאיר שש, בפרויקט בן יהודה)
- "מהיר כחץ זינקתי אל רכסות התורן האחורי, טיפסתי מעלה שלב אחר שלב, ולא עצרתי כדי לשאוף אוויר אלא לאחר שהתיישבתי על קורות הערב." (רוברט לואיס סטיבנסון, אי המטמון, פרק 26)
גיזרון
עריכה- 2. ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: