ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
|
הגייה* |
kadima
|
חלק דיבר |
תואר־הפועל
|
מין |
-
|
שורש |
ק־ד־ם
|
דרך תצורה |
קדים + ה"א המגמה
|
נטיות |
אין
|
- לעבר מה שנגדו; עם כיוון הראייה.
- ”כֻּלּה לְחָמָס יָבוֹא, מְגַמַּת פְּנֵיהֶם קָדִימָה; וַיֶּאֱסֹף כַּחוֹל שֶׁבִי.“ (חבקוק א, פסוק ט)
- לשון המקרא [מליצה] לעבר השמש הזורחת.
- ”וְעַל גְּבוּל בִּנְיָמִן, מִפְּאַת קָדִימָה עַד־פְּאַת־יָמָּה; שִׁמְעוֹן, אֶחָד.“ (יחזקאל מח, פסוק כד)
- "כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה / נֶפֶש יְהוּדִי הוֹמִיָּה; / וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח, קָדִימָה, / עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה." (תקוותנו)