הלאה

הֶלְאָה

גרם לאיבוד כח
- ”עַמִּי מֶה־עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי.“ (מיכה ו, פסוק ג)
- ”שִׁמְעוּ־נָא בֵּית דָּוִד הַמְעַט מִכֶּם הַלְאוֹת אֲנָשִׁים כִּי תַלְאוּ גַּם אֶת אֱלֹהָי.“ (ישעיהו ז, פסוק יג)
- ”תְּאֻנִים הֶלְאָת וְלֹא־תֵצֵא מִמֶּנָּה רַבַּת חֶלְאָתָהּ בְּאֵשׁ חֶלְאָתָהּ.“ (יחזקאל כד, פסוק יב)

לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): לאחר נקודה זו במקום או בזמן; מעבר לכאן. (גם כמילת קריאה)
- ”וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל־עֵדֶר.“ (בראשית לה, פסוק כא)
- ”שׁוֹר אוֹ־כֶשֶׂב אוֹ־עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַיהוה.“ (ויקרא כב, פסוק כז)
- ”וַיְהִי שָׁאוּל עוֹיֵן אֶת־דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה.“ (שמואל א׳ יח, פסוק ט)
- ”וְהִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מֵהָלְאָה לְדַמָּשֶׂק; אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי־צְבָאוֹת שְׁמוֹ.“ (עמוס ה, פסוק כז)
- ”חַטֹּאת הַצִּבּוּר וְעוֹלוֹתֵיהֶן, [...] כְּשֵׁרִין מִיּוֹם שְׁלשִׁים וָהָלְאָה, וְאַף בְּיוֹם שְׁלשִׁים.“ (משנה, מסכת פרה – פרק א, משנה ד)
- ”סוּרָה חֹשֶךְ, הָלְאָה שְׁחוֹר! / סוּרָה מִפְּנֵי הָאוֹר!“ (בָּאנוּ חֹשֶךְ לְגָרֵשׁ, מאת שרה לוי-תנאי בזֶמֶרֶשֶׁת)

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בארמית מילה זהה או קרובה. בכל מקום מתפרשת לריחוק, ובצירוף ”וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ הָלְאָה...“ (בראשית יט, פסוק ט) יונתן בן עוזיאל^[1] תרגם להיפך התקרב