תָּפֵלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תפל
הגייה* tafel
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ת־פ־ל
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ תְּפֵלִים; נ׳ תְּפֵלָה, נ"ר תְּפֵלוֹת
  1. לשון המקרא חסר טעם.
  2. לשון המקרא בהשאלה: דבר שאין בו ממש.
    • ”יַעַן וּבְיַעַן הִטְעוּ אֶת עַמִּי לֵאמֹר שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם, וְהוּא בֹּנֶה חַיִץ וְהִנָּם טָחִים אֹתוֹ תָּפֵל.“ (יחזקאל יג, פסוק י)
    • ” נְבִיאַיִךְ, חָזוּ לָךְ שָׁוְא וְתָפֵל...“ (איכה ב, פסוק יד)
  3. משני, לוואי, לא־עיקרי.

גיזרוןעריכה

 1. בערבית ﮄﯙﻝ (תפל) הוראתו רוק[1]. כמו כן קרוב למילה טפל, שדומה למשמעות (2).
 2. הטעם הוא אחד הדברים העיקריים במאכל, ולכן חסרונו הוא בבחינה מסוימת חסרון בעצם הדבר. ולכן הושאל לכל דבר שקיומו רעוע.[2]
 3. כתיב נוסף של טפל.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

תֹּפֶלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תופל
הגייה* tofel
חלק דיבר שם־עצם
מין
שורש ת־פ־ל
דרך תצורה
נטיות
  1. עיר באֱדוֹם.
    • ”אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן; בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב.“ (דברים א, פסוק א)

צירופיםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • הזיהוי המקובל כיום הוא עם העיר الطفيلة (טַפִילַה) במערב ירדן.
  • לפי חלק מהפרשנים השמות בפסוק זה אינם שמות של מקומות אלא של אירועים: "אמר ר׳ שמעון בן יוחי (ספרי דברים א): חזרנו על כל המקרא ולא מצינו מקום ששמו תפל ולבן. אלא: הוכיחן על דברים שתפלו על המן שהוא לבן" (רש"י על דברים א)

קישורים חיצונייםעריכה

  1. דוד ילין, חקרי איוב פרק ו'.
  2. שד"ל (יחזקאל יג,י): "כמו שהמאכל הוא תפל כשהוא בלי מלח, כן הקיר נקרא תפל כשהוא בלא חֹמֶר, שאינו קיר חזק אלא גדר ומחיצה".