דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.

ייתכנו לכך סיבות אחדות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לויקימילון, או שהערך נראה מועתק אך לא ידוע מהיכן. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.



דָּלוּחַ עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דלוח
הגייה* daluach
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ד־ל־ח
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות
  1. לשון ימי הביניים עכור,שאינו צלול
    • וגן נעול הפקר כמלוח. ומעין חתום נרפס דלוח / שלמה הבבלי בפיוט:'סליחות'
  2. תפל
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גיזרון עריכה

  • תעתיק ארמי : "דלוחין". במקרא מופיע שורש דלח בצורה: 'תדלח' במשמעות: 'תעכר' המילה מתיחסת לתוצאות ניצול אוצרות המים לרעה בידי מִפְעלוֹתיו של פרעה עד כדי דילול מקורות החיים . ”בֶּן-אָדָם, שָׂא קִינָה עַל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, כְּפִיר גּוֹיִם נִדְמֵיתָ; וְאַתָּה, כַּתַּנִּים בַּיַּמִּים, וַתָּגַח בְּנַהֲרוֹתֶיךָ וַתִּדְלַח-מַיִם בְּרַגְלֶיךָ, וַתִּרְפֹּס נַהֲרוֹתָם.“ (יחזקאל לב, פסוק ב) [1].
  • ברובדה של העברית החדשה הביטוי מים דלוחים נרדף ל ביטוי "מים אפורים" במובן של מים "משומשים"-מי דלוחין שבניגוד למי שופכין לא מופרשות אליהם הפרשות אדם, ולאחר טהור ניתן לבצע במי-דלוחין שימוש חוזר לצרכי השקייה.

תרגום עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. בשורש המילה ד-ל-ח עושה שימוש הפייטן יוסף בירבי ניסן ב"קדושתא לז' פסח": "בעד יהיר רהב בפעם ידלח" והכוונה בדבריו שדרכה של השחצנות מוליכה לתַּקִּיפוּת מעכירה . (קדושתא לז' פסח 500-700 לספירה. הפייטן יוסף בירבי)."ומה זה נשאת לכוף שרשיך הטובים ולשלוח עליותך להשקות אותן מערגות, מטע עין רוגל הניתן לכביסה, רפוש ודלוח לא עבר עליו לשקוע מימיו ולהציל עבדו מרגש מרפס ומדלח" - "חפש מטמונים": דברים יקרים ועתיקים לחכמי ישראל הקדמונים,(1845)