שמר פיו
שָׁמַר פִּיו עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שמר פיו |
הגייה* | shamar piv |
חלק דיבר | |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | ניב |
נטיות | נ׳ שָׁמְרָה פִּיהָ |
- שמר סוד; היה זהיר בדיבורו; החריש.
- ”אָבִי שָׁמַר פִּיו, לֹא גָרַע מֶנּוּ עָיִן, / וּכְטוֹב לֵב הַצַּדִּיק בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן / הֵרִים גַּבּוֹת עֵינָיו הָעֲבֻתּוֹת לְמַעְלָה / וַיִּרְמֹז בְּאֶצְבַּע.“ (יוֹנָה הַחַיָּט, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”ברם זכות זו תעמוד לו למר גרינבוים, אם מכאן ולהבא ישמור פיו ולשונו, אם מכאן ולהבא ייזהר בהליכותיו.“ ("הצֹפה", 11 ביולי 1944, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”אין מפלגה אשר מנהלה ישמור פיו ושפתיו מהוציא דבר מגונה מפיו כמו מפלגותנו אנחנו.“ ("קול מחזיקי הדת", 15 בדצמבר 1905, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
מקור עריכה
ביטויים קרובים עריכה
ראו גם עריכה
ערך בוויקיפדיה: שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו |