הוחיל

הוֹחִיל

לשון המקרא הִמְתִּין לְדָבָר בְּצִפִּיָּה וּבְתִקְוָה.
- ”...וַיֹּאמֶר, הִנֵּה זֹאת הָרָעָה מֵאֵת יְהוָה-מָה אוֹחִיל לַיהוָה עוֹד“ (מלכים ב׳ ו, פסוק לג)
- ”כִּי לְךָ יְהוָה הוֹחָלְתִּי; אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהָי“ (תהילים לח, פסוק טז)
- ”מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי: הוֹחִילִי לֵאלֹהִים...“ (תהילים מב, פסוק יב)
- ”הֵן הוֹחַלְתִּי לְדִבְרֵיכֶם-אָזִין עַד תְּבוּנֹתֵיכֶם: עַד תַּחְקְרוּן מִלִּין“ (איוב לב, פסוק יא)
- ”וְהוֹחַלְתִּי כִּי לֹא יְדַבֵּרוּ כִּי עָמְדוּ לֹא עָנוּ עוֹד“ (איוב לב, פסוק טז)

השורש י־ח־ל הוא שורש מגזרת נפ"יו.

בבניין נפעל, שים לב שבכל הצורת פרט לעבר, האות הנדגשת אחרי התחילית היא י' ולא ו' כברגיל (יִוָּלֵד, לְהִוָּעֵץ, יִוָּתֵר וכו'), כיוון שזוהי הדרך במקרא: ”וַיִּיָּחֶל עוֹד, שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים...“ (בראשית ח, פסוק יב), אף על פי כן, המטה לפי הידגשות ו' אינו משתבש.