ישב
יָשַׁב עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | ישב |
שורש וגזרה | י־ש־ב, גזרת נפ"יו |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- נָח וְנִסְמַךְ עַל יְרֵכָיו וְעַל עַכּוּזוֹ.
- "הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן/ וְשׂוֹרְקָה שְׂעָרָהּ/ בְּעֵינֵיכֶם הִיא פְרוּצָה/ וּבְעֵינַי הִיא בָרָה" "הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן", חיים נחמן ביאליק
- ”וַתְּהִי רוּחַ יְהוָה רָעָה אֶל שָׁאוּל, וְהוּא בְּבֵיתוֹ יֹשֵׁב; וַחֲנִיתוֹ בְּיָדוֹ, וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד.“ (שמואל א׳ יט, פסוק ט)
- ”...וְעֵלִי הַכֹּהֵן, יֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, עַל מְזוּזַת הֵיכַל יְהוָה“ (שמואל א׳ א, פסוק ט)
- לשון המקרא חִכָּה וְצִפָּה לְבוֹא-.
- לשון חז"ל נָח עַל בֵּיצִים וְחִמְּמָן לְמַעַן תִּבְקַעְנָה, דָּגַר.
- "מַשְׂכֶּרֶת אשה לחברתה תרנגולת לישב על הביצים בשני אפרוחין..." (תוספתא, סדר נזיקין, מסכת בבא מציעא, פרק ד')
- (על-) הִתְאַבֵּל עַל מוֹת-.
- "אמר ר' יוחנן: אפילו רבו שלימדו חכמה אינו יושב עליו אלא יום אחד..." (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת מועד קטן, דף כ"ה)
- לאחר מות הסב הישיש, המשפחה האבלה תשב עליו שבעה בביתו.
- גָּר בְּמָקוֹם.
- לשון המקרא פָּסַק מֵעֲשׂוֹת-.
גיזרון עריכה
- מן המקרא. מקבילות דומות בשפות שמיות נוספות: אכדית wašābu, פיניקית yšb (ישב),[1] ובחילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ ארמית יְתֵיב,[2] אוגריתית yṯb (יתֿב),[3]
- מצרית קדומה, מופיע במכתבי אל-עמארנה - (isbt) בהוראת כס, וגם במשמעות מקלט, או יתכן יישוב (מוגן).[4]
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
- קם (1)
תרגום עריכה
- איטלקית: sedere
- אינדונזית: duduk
- אירית: suigh
- אמהרית: ነበረ (תעתיק: näbärä)
- אנגלית: sit
- אספרנטו: sidi
- ארמית: יְתֵיב
- ארמנית: նստել (תעתיק: nstel)
- גרוזינית: ჯდომა (תעתיק: ǯdoma)
- גרמנית: sitzen
- הודית: बैठना (תעתיק: baiṭhnā)
- הולנדית: zitten
- הונגרית: ül
- וייטנמית: ngồi
- טגלית: umupo
- טורקית: oturmak
- יוונית: κάθομαι (תעתיק: káthomai)
- יידיש: זיצן
- יפנית: 座る (תעתיק: suwaru)
- כודית: rûniştin
- לטינית: sedeo
- מלאית: duduk
- מלטית: qagħad
- נורווגית: sitte
- סווהילית: kukaa
- סנסקירית: सीदति (תעתיק: sīdati)
- ספרדית: sentarse
- ערבית: جلس (תעתיק: גַ'לַסַ)
- قعد (תעתיק: קַעַדַ)
ראו גם עריכה
השורש ישב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
סימוכין עריכה
- ↑ Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 216
- ↑ יסטרוב.
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 978
- ↑ isb.t / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 418
יִשֵּׁב עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | יישב |
שורש וגזרה | י־ש־ב, גזרת נפ"יו |
בניין | פיעל |
- לשון המקרא קבע מקום לדבר.
- ”וְיִשְּׁבוּ טִירוֹתֵיהֶם בָּךְ, וְנָתְנוּ בָךְ, מִשְׁכְּנֵיהֶם...“ (יחזקאל כה, פסוק ד)
- ”הבנאי שיישב את האבן בראש הדימוס- חייב“ (ירושלמי, מסכת שבת – דף נב, עמוד ז)
- ”נזדרז ויִשֵב כהלכה את הכובע על ראשו...“ (מעוות לא יוכל לתקן, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- המדינה יישבה אלפי עולים בהיווסדה במעברות.
- לשון חז"ל הסיר מחשבה רעה וקשה; סיים דיון, ריב או מחלוקת.
- ”וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעֲרָה (בראשית לד, פסוק ג); וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמְדַבֵּר עַל הַלֵּב, אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁמְּיַשְּׁבִים אֶת הַלֵּב.“ (בראשית רבה, פרשה פ, סימן ו)
- ”וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם (שמות ב, פסוק יא); מַה רָאָה, רָאָה מַשּׂוֹי אִישׁ עַל אִשָּׁה, וּמַשׂוֹי גָּדוֹל עַל קָטָן, וּמַשׂוֹי בָּחוּר עַל זָקֵן, וְשָׁב וְיִשֵּׁב לָהֶם סִבְלוֹתָם בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה, בֵּין גָּדוֹל לְקָטָן, בֵּין בָּחוּר לְזָקֵן.“ (ויקרא רבה, פרשה לז, סימן ב)
נגזרות עריכה
יֻשַּׁב (צורת הסביל)
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: settle
ראו גם עריכה
השורש ישב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|