השורש י־שׁ־ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | מנוחת גוף במקום. מגורים. הסרת קושי רעיוני. |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
| י־שׁ־ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
יָשַׁב |
יוֹשֵׁב |
יֵשֵׁב |
שֵׁב |
לָשֶׁבֶת או לֵישֵׁב |
| נִפְעַל |
נוֹשַׁב |
נוֹשָׁב |
יִוָּשֵׁב |
הִוָּשֵׁב |
לְהִוָּשֵׁב |
| הִפְעִיל |
הוֹשִׁיב |
מוֹשִׁיב |
יוֹשִׁיב |
הוֹשֵׁב |
לְהוֹשִׁיב |
| הֻפְעַל |
הוּשַׁב |
מוּשַׁב |
יוּשַׁב |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
יִשֵּׁב |
מְיַשֵּׁב |
יְיַשֵּׁב |
יַשֵּׁב |
לְיַשֵּׁב |
| פֻּעַל |
יֻשַּׁב |
מְיֻשַּׁב |
יְיֻשַּׁב |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְיַשֵּׁב |
מִתְיַשֵּׁב |
יִתְיַשֵּׁב |
הִתְיַשֵּׁב |
לְהִתְיַשֵּׁב |
