הוֹשִׁיבעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הושיב
שורש וגזרה י־ש־ב, גזרת נפ"יו
בניין הִפְעִיל
  1. שיכן, הֵבִיא אֶת פּלוֹנִי לָדוּר בְּמָקוֹם אוֹ לִשְׁהוֹת בּוֹ.
    • ”לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם...“ (ויקרא כג, פסוק מג)
    • ”אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא בְּמֵיטַב הָאָרֶץ, הוֹשֵׁב אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אַחֶיךָ...“ (בראשית מז, פסוק ו)
    • ”וְהוֹרַדְתִּיךְ אֶת יוֹרְדֵי בוֹר אֶל-עַם עוֹלָם, וְהוֹשַׁבְתִּיךְ בְּאֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת...“ (יחזקאל כו, פסוק כ)
    • ”בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי, כְּמֵתֵי עוֹלָם“ (איכה ג, פסוק ו)
  2. הֵבִיא אֶת פּלוֹנִי לִידֵי יְשִׁיבָה.
  3. לשון חז"ל מינה אֶת פְּלוֹנִי לְתַפְקִיד.

גיזרוןעריכה

  • מן י-ש-ב.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

ראו גםעריכה


השורש ישב

השורש י־שׁ־ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית מנוחת גוף במקום. מגורים. הסרת קושי רעיוני.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

י־שׁ־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָשַׁב יוֹשֵׁב יֵשֵׁב שֵׁב לָשֶׁבֶת או לֵישֵׁב
נִפְעַל נוֹשַׁב נוֹשָׁב יִוָּשֵׁב הִוָּשֵׁב לְהִוָּשֵׁב
הִפְעִיל הוֹשִׁיב מוֹשִׁיב יוֹשִׁיב הוֹשֵׁב לְהוֹשִׁיב
הֻפְעַל הוּשַׁב מוּשַׁב יוּשַׁב -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁב מְיַשֵּׁב יְיַשֵּׁב יַשֵּׁב לְיַשֵּׁב
פֻּעַל יֻשַּׁב מְיֻשַּׁב יְיֻשַּׁב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַשֵּׁב מִתְיַשֵּׁב יִתְיַשֵּׁב הִתְיַשֵּׁב לְהִתְיַשֵּׁב