ישׁב (שורש)

(הופנה מהדף ישב (שורש))

השורש י־שׁ־ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית מנוחת גוף במקום. מגורים. הסרת קושי רעיוני.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

י־שׁ־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָשַׁב יוֹשֵׁב יֵשֵׁב שֵׁב לָשֶׁבֶת או לֵישֵׁב
נִפְעַל נוֹשַׁב נוֹשָׁב יִוָּשֵׁב הִוָּשֵׁב לְהִוָּשֵׁב
הִפְעִיל הוֹשִׁיב מוֹשִׁיב יוֹשִׁיב הוֹשֵׁב לְהוֹשִׁיב
הֻפְעַל הוּשַׁב מוּשַׁב יוּשַׁב -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁב מְיַשֵּׁב יְיַשֵּׁב יַשֵּׁב לְיַשֵּׁב
פֻּעַל יֻשַּׁב מְיֻשַּׁב יְיֻשַּׁב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַשֵּׁב מִתְיַשֵּׁב יִתְיַשֵּׁב הִתְיַשֵּׁב לְהִתְיַשֵּׁב