שריד

שָׂרִיד

לשון המקרא שארית; כל שניצול מהשמדה כוללת.
- ”וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת-בָּנָיו וְאֶת-כָּל-עַמּוֹ עַד-בִּלְתִּי הִשְׁאִיר-לוֹ שָׂרִיד וַיִּירְשׁוּ אֶת-אַרְצוֹ.“ (במדבר כא, פסוק לה)
- ”וַיְהִי כְּכַלּוֹת יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכּוֹתָם מַכָּה גְדוֹלָה-מְאֹד עַד-תֻּמָּם וְהַשְּׁרִידִים שָׂרְדוּ מֵהֶם וַיָּבֹאוּ אֶל-עָרֵי הַמִּבְצָר.“ (יהושע י, פסוק כ)
- ”כֹּה אָמַר יְהוָה מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל.“ (ירמיהו לא, פסוק א)
- ”שְׂרִידָיו בַּמָּוֶת יִקָּבֵרוּ; וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה.“ (איוב כז, פסוק טו)
- ”תִּקְרָא כְיוֹם מוֹעֵד מְגוּרַי מִסָּבִיב וְלֹא הָיָה בְּיוֹם אַף-יְהוָה פָּלִיט וְשָׂרִיד אֲשֶׁר-טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי אֹיְבִי כִלָּם.“ (איכה ב, פסוק כב)
- הוא לא עיוור לגמרי, נשארו שרידים של ראיה.