גברת
גְּבֶרֶת
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גברת |
הגייה* | gveret |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ג־ב־ר |
דרך תצורה | משקל קְטֶלֶת |
נטיות | ר׳ גְּבָרוֹת או גְּבִירוֹת; כ׳ גְּבִירוֹתַי |
- תואר לאישה, עפ"ר לכבוד.
- ”שְׁבִי דוּמָם וּבֹאִי בַחֹשֶׁךְ בַּת-כַּשְׂדִּים כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ-לָךְ גְּבֶרֶת מַמְלָכוֹת. קָצַפְתִּי עַל-עַמִּי חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי וָאֶתְּנֵם בְּיָדֵךְ לֹא-שַׂמְתְּ לָהֶם רַחֲמִים עַל-זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד. וַתֹּאמְרִי לְעוֹלָם אֶהְיֶה גְבָרֶת עַד לֹא-שַׂמְתְּ אֵלֶּה עַל-לִבֵּךְ לֹא זָכַרְתְּ אַחֲרִיתָהּ“ (ישעיהו מז, פסוקים ה–ז)
- ”צפרא טבא גברת זליבנסקי“ (הגשש החיוור, מהדף הגשש החיוור בוויקיציטוט)
- הגברת שנלוותה אליו פנתה אלינו בחיוך.
- "סליחה, גברתי, אפשר לעבור?"
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהמידע נוסף
עריכה- על־אף שנראה כי היא גזורה ממנה, המילה "גברת" אינה משמשת כמקבילתה הנקבית של "גבר". ההקבלות הן: גבר/אישה, אדון/גברת (אם כי הצורה "אדון" מוחלפת לעתים בנרדפותיה, עפ"ר "מר", אך בצירוף "גבירותיי ורבותיי", ב"רב").
- השימוש ב"גברת" במשמעות "אישה" מקובל כפנייה לאישה אנונימית, או בהתייחסות לאישה מבוגרת, מכובדת מאוד או מהודרת במיוחד. לעתים גם בשימוש אירוני.
השורש גבר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
סימוכין
עריכה- ↑ "גְּבֶרֶת", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1404)