גדיל
גְּדִיל
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גדיל |
| הגייה* | gdil |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־ד־ל |
| דרך תצורה | משקל קְטִיל |
| נטיות | ר׳ גְּדִילִים; גְּדִיל־, גְּדילֵי־ |
- לשון המקרא ציצת חוטים שזורים יחד המעטרת שולי בגד וכדומה.
- ”גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ.“ (דברים כב, פסוק יב)
- ”ואחרי כן כורך מן החוט הארוך על החוטין האחרים שליש. והוא נקרא גדיל.“ (הלכות ציצית, מאת חננאל בן חושיאל, שנה:סביב שנת 1057, באתר מאגרים)
- ”והוא נשען סרוח על מיטתו ביקר כרים, כרי חור וכרפס, ומכסהו – סדין ארגמן בגדילי זהב, נופל לגלים נטוש ארצה.“ (מעשה הנזירה, מאת ש. בן-ציון, בפרויקט בן יהודה)
- עברית חדשה (ימאות) מחלקי החֶבֶל: מספר חוטי חבל שזורים יחד, מקלעת ארוכה של חוטי חבל.
- "הַחֶבֶל עָשׂוּי סִיבֵי צְמָחִים (fibres) הַשְׁזוּרִים לְחוּטִים (yarns); הַחוּטִים שְׁזוּרִים לִגְדִילִים (strands); שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה גְּדִילִים שְׁזוּרִים לְחֶבֶל (rope); וְיֵשׁ שֶׁשְׁלֹשָׁה חֲבָלִים שְׁזוּרִים לְכֶבֶל (cable)." (זאב הים, חבלים וקשרים, 1944)
- ”הִרְגַשְׁתִּי שׁוּב כֵּיצַד הַכֶּבֶל מִתְרוֹפֵף מִמְתִיחָתוֹ, וּבִתְנוּפָה חֲזָקָה נִתַּקְתִּי אֶת גְדִילָיו הָאַחֲרוֹנִים.“ (אי המטמון, מאת רוברט לואיס סטיבנסון, תרגום: אוריאל אופק, בפרויקט בן יהודה)
- (ביולוגיה) מקטע חדש של דנ"א הנוצר בתהליך השכפול.
גיזרון
עריכה- האקדמיה ללשון העברית, מבחר מונחים בתפירה ובלבוש (תשמ"ד), 1984; מונחי רקמה תחרה והידורים (תשס"ה), 2005; מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מילון הביולוגיה המולקולרית והמיקרוביולוגיה (תשנ"ה), 1994.
פרשנים מפרשים
עריכה- רש"י על יבמות ה ב: גְּדִיל שְׁנַיִם - אי אפשר לעשות גדיל בפחות משני חוטין.
מילים נרדפות
עריכה- עיקר (2)